"הפירמידה", הוא ספרו האחרון של סופר המתח השוודי המפורסם ופעיל השלום, הנינג מנקל, יוצרו של הבלש קורט וולנדר. זהו קובץ של שלושה סיפורים ושתי נובלות החוזר לימיו הראשונים של החוקר הפלילי.
בארץ פורסמו שלושה מספריו, "רוצחים ללא פנים", "הכלבים בריגה" ו"הסחת דעת". הפעם חוזר מנקל להתחלה, לשנים שקדמו לספר "רוצחים חסרי פנים", בהקדמה לספר הוא מנסה להסביר את הצורך בחזרה זו.
סיבה אחת היא שרק לאחר שסיים לכתוב כמה ספרים בסדרה מצא את תת הכותרת המתאימה להם "רומנים על אי שקט שוודי". בספריו מעבר לסיפור הבלשי הוא מנסה לחקור את המתח שבין הדמוקרטיה למחיר שמשלמים עליה, את המאבק בין כוחות החוק לכאוס חברתי.
הסיבה הנוספת היא שכשאנו פוגשים בוולנדר, הוא כבן 43, יש לו כבר היסטוריה אישית, הוא גרוש ואב לבת, ומנקל מרגיש צורך לחזור לנקודת המוצא.
מבחינת הקוראים מדובר בהצלחה. כתיבתו של מנקל משובחת, ובקיץ התל אביבי החם והלח, נהניתי מאוד להרגיש קצת בשוודיה הקרה והגשומה. מנקל מכניס אותנו לפרטי חייו של וולנדר, מתי הוא קם, מה הוא לובש, מה הוא אוכל, איפה הוא גר ולאיזה מוזיקה הוא אוהב להאזין. אופרות, והוא אכן תוהה בינו לבין עצמו אם זה לא אומר שהוא סנטימנטלי והאם שוטר יכול להיות סנטימנטלי.
אנחנו לומדים להכיר את אביו יוצא הדופן, שמסרב להיות פנסיונר טיפוסי, מצייר, עובר מחוץ לעיר ואף מגדיל לעשות ומגשים חלום ותיק שלו לנסוע למצריים ולנסות לטפס על הפירמידה, מעשה שמעניק לספר את שמו ולוולנדר קצה חוט לפתרון תעלומה בלשית. מלבד אביב יש לו קשר עם בתו לינדה, לעומת זאת יחסיו עם חברתו מונה, ההופכת לאשתו ואחר לגרושתו נשארים לא ברורים, לא ברור למה התחתנו ולא למה נפרדו, לבד אולי מהקלישאה שאין שוטרים עם חיי משפחה מוצלחים.
וולנדר הוא בלש המרבה לפעול לפי תחושות בטן. פעמים רבות הוא יוצא מזירת פשע כשהוא יודע שראה משהו חשוב אך אינו יודע בדיוק מה. הקשבה לתחושה זו מסבכת אותו פעמים רבות, בהן הוא פועל לבד ומסתבך. כמעט בכל פרשייה הוא נפגע, פעם דוקרים אותו בסכין, פעם קושרים אותו, הוא תמיד קרבן לאלימות כמו אלו שהוא חש לעזרתם. כמו מפקדו הנערץ, הוא אינו יכול להניח לפשע בלתי מפוענח.
כמו בסיפור הנושא את השם "הסדק", וולנדר והבלשים האחרים חשים בשינוי שחל בחברה השוודית, באלימות ברוטאלית ובלתי מוסברת שמחלחלת מבין הסדקים. בסיפור זה, אחד היפים שבספר זהו פליט דרום אפריקאי, נפחד ומבוהל הרוצח זקנה בעלת חנות מכולת בערב חג המולד. הסדק מתבטא לא רק בחדירת פליטים לשוודיה המביאים איתם אלימות אלא גם ביחסם של השוודים עצמם לפליטים.
כמו שכותב דוד גורביץ, בספרו "הבלש כגיבור תרבות", הוצאת משרד הביטחון, "הולדת הבלש קשורה לחרדת המודרניות – לצורך לברוא גיבור מיתי חדש, "ממלא מקום" חילוני, שיבטיח את הסדר החברתי בעידן של אלימות קיצונית, פאניקה מוסרית ואינדיבידואליזם גואה. וולנדר וחבריו הם כמו הילד ההולנדי שתוקע את אצבעו בסכר למנוע הצפה.
"הסיפור הבלשי לגווניו- בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה – מאפשר לתרבות לעסוק באופן סמלי בחרדות ובהכחשות המציפות אותה" כותב דוד גורביץ," אך הוא גם סולל בפניה את הדרך אל תוך מבוכי המציאות; הוא גוזר על המבט שלנו להגיע אל "החדר הסגור", לחפש שוב, כמו באגדות, אחר המפלצת; להביט במראה האפלה: הדיוקן המאוים שנשקף אלינו הוא תמציתו של הקיום האנושי".
והצורך האנושי שלנו במישהו שישליט צדק, ימצא את האשם ויביא לעונשו ובכך יחזיר את הסדר על כנו, הוא כנראה הסיבה לפריחתו של הז'אנר הבלשי.
הפירמידה מאת הניג מנקל בהוצאת כתר, תרגמה משבדית: רות שפירא. עריכה: דרור משעני. 432 עמודים.