למה באמת, שאלה טובה. אולי כי אני אוהבת לקרוא ולכתוב ורציתי לשתף אחרים במה שיש לי להגיד על ספרים ומתברר שיש לי לא מעט. אבל אני לא כותבת רק על ספרים. ברגע שהתחלתי התברר לי שיש לי מה להגיד על המון דברים אחרים.
על נשים, על היחס לגוף הנשי, על אלימות כנגד נשים והעצמה נשית, על הורות בעיקר למתבגר הפרטי שלי, על ההתמודדות עם "אזור הדמדומים" שאימא שלי עברה אליו בשנה האחרונה, החיים מה שנקרא.
ומסתבר שזה גם נוגע באחרים, פוסטים שלי על "איך התחלתי לקרוא?", או "מה אספר לילד" זכו להמון תגובות ושיתופים, מצוין לאגו, ופוסט עצבני על "ילד לא שוכחים" בעקבות סטטוס שהעליתי בפייסבוק, זכה להמון לייקים ושיתופים ועורר דיון רחב בתגובות. למדתי גם שבניגוד לתדמית הילדה הטובה והשקטה, שיש לי לפעמים בחיים (בעיקר אצל מי שלא מכיר אותי), כשאני כותבת אין לי שום בעיה להיות נחרצת ולכתוב גם דברים שאולי יתפסו כלא פופולאריים. פתאום יוצאת לי הילדה המתריסה שנאבקת על שלה, שקצת הלכה לאיבוד עם השנים.
מה שהפתיע אותי היו התגובות שקיבלתי בעיקר מאנשים קרובים אלי, אבא שלי התקשר אלי בבכי אחרי שקרא מה שכתבתי על אימא, אחרי שחזרתי מפסטיבל שקטי האחרון, ואמר שזה בדיוק מה שהוא מרגיש ואיך כתבתי את זה במילים שלי, וביקש רשות לשלוח את הפוסט לחברים שלהם שיבינו מה עובר עליהם.
הבן שלי קרא את הפוסט על "לשחרר או לא לשחרר?", איך מתמודדת אמו החרדתית עם גיל ההתבגרות שלו והתפתחה שיחה מעניינת על גבולות.
התחברתי לקהילה מקסימה, מפרגנת ומרתקת. ונפתחתי לעולמות מעניינים: שירה, ספרים, אמנות, אוכל, הורות, יחסים ומה לא. בפמיניסטית מדוברת קוראים לזה טיפוח נטוורקינג נשי. מה שבא לגברים בקלות מהצבא, הוא הרבה פחות ברור מאליו עבורנו וסלונה זה מקום מצוין בשביל זה. אני למשל סיימתי לימודי עריכה ומקווה לטפח קשרים בתחום.
עוד בונוס הם כמובן הספרים שאני מקבלת במסגרת חברותי ב"מועדון הקוראות" של סלונה, כיף גדול וכיף גם לכתוב עליהם. מה שלוקח אותי לשיטוט ברשת בין כתבות, אתרים וקריאה מעמיקה בנושאים עליהם אני כותבת.
וכמובן מפגשים מרתקים שלא הייתי מגיעה אליהם שקשורים לספרים כמו, ההשקה המקסימה שהייתה לספרה של רוני הלפרין "גוף בלא נחת" בה הופיעו מיטב המשוררות והסופרות כמו נועם פרתום, יהודית קציר ועוד. איך הייתי פוגשת אותן אחרת. גם האירוע של עמותת "כן", כוח נשי לקידום נשים בפוליטיקה היה מרתק וכבונוס זכינו להופעה של קרן פלס.
ושלא תחשבו שרק ספרים יש לי בראש (כמעט), השתתפתי גם בפיקניק ובמסיבת החלפות של בגדים (אוכל ובגדים זה גם חשוב). ואצל הבלוגרית "עידית מילים" שהכרתי דרך סלונה יצרתי יומן מקסים לשנה החדשה.
חשבתי שאצור לי מסגרת קבועה לכתיבה, וזכיתי בעולם ומלואו.
גם אתם מוזמנים לפתוח בלוג בסלונה