שוויון הוא לא עשרים נשים בכנסת, אלא שישים.
שוויון הוא לא חמש ראשות ערים אלא יותר ממאה.
כי הנראות חשובה.
כשנתרגל שנשים הן לא רק הרוב במקצועות הסיעוד, הניקיון, ההוראה והטיפול – כן כל המקצועות האלו שאי אפשר בלעדיהם אבל הם הכי פחות מתוגמלים, אלא גם במקומות של כוח והשפעה, שגם במקומות כאלה נשים יהיו לפחות חמישים אחוז (כמו בכלל האוכלוסייה) במקומות בהם נמצאים מוקדי הכוח של החברה אז יהיה פה שוויון.
ושוויון כמו הצדק צריך גם להיעשות ולא חשוב מזה להיראות.
היוזמה האחרונה לבחירת אישה לנשיאות המדינה, מקודמת ע"י ד"ר עליזה לביא ,חברת כנסת מטעם "יש עתיד", פרס אמור לסיים את כהונתו ביולי 2014 עוד כחצי שנה והמערכה למציאת מועמד/ת להחלפתו כבר החלה.
בין המועמדים המוזכרים, רובי ריבלין, דוד לוי, ונתן שרנסקי שהמשותף להם כמובן שכולם גברים.
יוזמה נוספת שנכשלה בעבר מקודמת ע"י "פועלות ברשת" ואחותי, שהריצו קמפיין בשם "נשיאה לישראל".
מתוך אתר "אחותי" – היוזמה להקמת תנועה ציבורית למען נשיאה לישראל נבעה מהחשדות נגד נשיא המדינה על עבירות מין נגד נשים, אשר יצרו לראשונה אפשרות לקיומו של שיח ציבורי רחב על בחירת אישה לראש משכן הנשיאות. עד כה כיהנו בתפקיד זה שמונה נשיאים ומעמדה של האישה הראשונה בישראל נבע עד עכשיו מהיותה אשתו של הנשיא. בתחילתו של הקמפיין השתתפה תנועת אחותי בכנס תחת הנושא "אישה לנשיאות" ביוזמת פרלמנט נשים. בכנס הוצגו מספר נשים לתפקיד הנשיאות. שולה קשת, מנהלת תנועת אחותי הציגה את אסתר עילם– ממייסדות התנועה הפמיניסטית בישראל, העיתונאית לילי גלילי הציגה את חברת הכנסת לשעבר פרופ' נעמי חזן, ד"ר עליזה לביא הציגה את ד"ר חנה ספראי, ראש עיריית הרצליה יעל גרמן הציגה את רות רזניק ופרופ' עמנואל מרקס הציג את פרופ' רינה שפירא.
באופן אישי בעולם אידיאלי, כל אחת מהנשים המרשימות האלו הייתה מתאימה להיות ראשת ממשלה, אבל בעולם שלנו אני חושבת שאין להן פרופיל ציבורי מוכר מספיק.
תראו מה קרה בבחירות לרשויות המקומיות חמש נשים נבחרו מתוך 191 רשויות. וזה אחרי יעל גרמן שהייתה ראשת עיר מצוינת ומרים פיירברג, ואחרי כל ההשקעה של עמותת כ"ן. בסופו של דבר נשים וכוח והשפעה עדיין לא עובד טוב יחד.
עכשיו נבחרו מועמדים למשרת פרקליט המדינה, שמונה גברים, אז מי שחושב שאין תקרת זכוכית שיבדוק את אחוז הנשים בפרקליטות ועדיין אף מועמדת אחת. שלא נדבר שוב על פרשת קרנית פלוג.
ויחד עם זאת מאחד המחקרים בנושא עולה שכמעט שבעים אחוזים מהציבור רוצים לראות אישה נשיאה.
אז אם זה באמת כך הרשו לי להציע הצעות משלי: מבין פוליטיקאיות ואנשי ציבור מה עם יעל דיין, דליה דורנר ואני פתוחה להצעות נוספות…
קצת יותר בקונצנזוס פרופ' נעמי חזן, נשות אקדמיה, כמו אווה אילוז, נשיאת בצלאל וסוציולוגית מפורסמת, נשים מעולם המשפט כמו דורית בייניש או רות גביזון, מדעניות כמו שקציר היה מה עם פרופסור עדה יונת.
קולט אביטל הייתה מועמדת בעבר, אפשר להחזיר אותה. מראש בגלל שנשים נמצאות פחות בעמדות כוח יש פחות מתמודדות.
אני מציעה קמפיין של "סלונה" תתחילו להציע מועמדויות…