נולדתי בבת-ים, אבל בגלל שזה היה לפני חמישים שנה, בעצם נולדתי ביפו, בבית החולים "דג'ני", שנקרא גם "צהלון" והפך מאוחר יותר לבית חולים לחולי נפש, זה כנראה מסביר כמה דברים.
בכל אופן את ילדותי ביליתי בים, הייתי ילדה רזה ובהירה מאוד, נשרפתי כל פעם ראשונה בים ונאלצתי להימרח בלבן ולהיות מאובקת בטלק, כי זה מה ששמו פעם על כוויות מהשמש.
לא אהבתי להישרף, ואם מישהו היה שואל אותי הייתי בטח מעדיפה להישאר בבית ולקרוא ספר, אבל לא שאלו אותי ובסוף התאהבתי בים. אימא הייתה מורה, וכך בחופשות הקיץ הארוכות והמשותפות לשתינו היינו מבלות שעות בשפת הים, אני אהבתי לצלול, להיות שעות במים ולבנות ארמונות בחול.
אחר כך עברנו לרמת השרון וכבר אי אפשר היה ללכת ברגל לים, הייתי צריכה אוטובוס, אופניים או טרמפים, אבל המשכתי לאהוב את הים, תמיד המראה שלו מצליח לשמח אותי.
אז בטח ששמחתי לקבל הזמנה לסיור עיתונאים למלון חוף נחשולים בוטיק החדש. הקיבוץ עצמו בנוי על חוף הים וגם המלון והאגף החדש שלו. החדרים מעוצבים באופן המזכיר את הים, הצבעים השולטים הם חול וכחול, על הקיר יש פסלי זכוכית שמזכירים צדפים, וביציאה מהחדר יש דק ובריכה פרטית קסומה, שלצערי היה קר מדי לטבול בה.
והכי כיף כשיושבים על הספה רואים את הים. מה שהפריע לי זו גדר שלא מאפשרת ירידה ישירה לחוף וצריך ללכת עד ליציאה.
במלון גם מסעדה נחמדה "רוזמרין", אהבתי מאוד את ארוחת הבוקר. אבל הכיף האמתי מבחינתי התחיל אחרי הארוחה, כשיצאנו לסיור עם הארכיאולוג הימי והחתיך קורט רווה שהגיע מהולנד להתנדב במלחמת יום הכיפורים, התאהב בארץ והחליט להישאר.
קורט הוא ממש אינדיאנה ג'ונס מקומי, הוא היסטוריון וארכיאולוג יבשתי ותת-ימי, מנהל המרכז לארכיאולוגיה תת-ימית דור ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה. לזכותו תגליות ארכיאולוגיות רבות ביניהן ספינות טרופות על אוצרותיהן, גם חכם, גם חתיך וגם שילוב של שודד ים וארכיאולוג, אני התאהבתי.
יצאנו איתו לסיור בתל דור, הצמוד לקיבוץ ויש בו שרידים מעניינים מעיר הנמל שהייתה פה עוד מימי הכנענים ועד לתקופה הרומית. התל, מזוהה עם העיר המקראית "דור" והיווה נמל מרכזי וצומת דרכים בין מזרח למערב בעת העתיקה. המפרץ, יצר נמל טבעי שמשך אליו ספינות וספנים כבר לפני 5000 שנים. בסופי שבוע מתקיימים סיורים עם צוות מדריכים וארכיאולוגים, ללא תשלום לאורחי המלון, בעונה זו הכול פורח והשילוב של הים הכחול עם הפריחה הצהובה מרהיב.
אני מאוד אוהבת היסטוריה, וקורט גם נורא חתיך ונחמד והסביר לנו על ארכיאולוגיה ימית, שבעצם הים הוא מעין מוזיאון בו ספינות טבועות עם המטען שלהן מכל התקופות. מה שמוצאים משלושת המאות האחרונות מסתבר שגם לא צריך למסור לרשות העתיקות, אפשר לחפש אוצרות.
משם המשכנו איתו למוזיאון המזגגה , מסתבר שהברון רוטשילד התלהב מהמקום והחליט ב-1891 ברוח היזמות שלו להקים מפעל לייצור בקבוקי זכוכית עבור היקבים בזיכרון יעקוב הסמוכה, טוב זה לא נורא הצליח, אבל הבניין היפה נשאר והיום הוא משמש כמוזיאון לממצאים מאתר תל דור.
זה מוזיאון קטן ומקסים שגם ילדים ייהנו בו, יש בו דגמים של ספינות, תותחים שנמשו מהמים מתקופת נפוליון, ועוד ממצאים מתקופות עתיקות יותר, ביניהם בקבוקי זכוכית שהיו בקברים עם דמעות של המקוננות, פסיפס מרהיב מזכוכית ופסלי האם הגדולה, נשים מלאות ופוריות שתמיד משמחים אותי.
אני מאוד נהניתי, המלון מקסים, לא בטוחה שבעונה הוא יהיה בתקציב שלי, אפשר לבדוק באתר, החברה הייתה נעימה והסביבה פשוט נהדרת, ים, נוף והיסטוריה, לי זה מתאים.