חותמם של הדברים כולם – ספרה החדש של מחברת רב המכר "לאכול, להתפלל לאהוב". "חותמם של הדברים כולם", הוא ספר שונה לגמרי מאלו שקדמו לו. במהלך אמיץ אליזברט גילברט מרגישה חופשייה לכתוב ספר מסוג הספרים שאהבה לקרוא, רומן אפי המלווה את חייה של גיבורה מיוחדת, אלמה, אישה מדענית במאה ה-19.
אחד הספרים המרתקים והחשובים שקראתי השנה ואחת ההמלצות שלי לשבוע הספר המתקרב.
תשובות מרגשות וכנות שלה לשאלות קוראות ישראליות.
שלומית ליקה: קראתי את "חותמם של הדברים כולם " והוא שונה מאד מספרייך הקודמים, צריך הרבה מאוד אומץ למהלך כזה. רציתי לשאול מאיפה ההשראה לדמות הראשית, אלמה?
כתיבת הספר הזה היא אכן שינוי גדול בשבילי. אבל באופן מסוים הרומן הזה הוא חגיגה של החירות הגדולה שהרגשתי לאחר שסיימתי לכתוב את "להתחתן", ספר ההמשך ל"לאכול, להתפלל, לאהוב". לאחר הפרסום, הרגשתי חופשייה כסופרת כפי שלא חשתי מעולם, כאילו כל הלחץ ירד ממני ואף אחד לא מצפה ממני עוד לדבר.
רציתי לנצל את החירות גדולה ולכתוב ספר מסוג הספרים שתמיד אהבתי לקרוא, רומן אפי רב-דורי מהמאה ה-19. רציתי גם שזה יהיה רומן של רעיונות, ורציתי שהרעיונות האלה יהיו קשורים לבוטניקה, נושא שאני מתעניינת בו.
שמחתי ללמוד שהיו לא מעט נשים בוטנאיות במאה זו, זאת משום שמחקר צמחים היה התחום המדעי היחיד שהיה פתוח בפני נשים באותה תקופה. לכן היה לי ברור שגיבורת הרומן שלי תהיה בוטנאית.
עדי אלגרה – וסטריך: איך עורכים מחקר לכזה ספר?
ביליתי שלוש שנים במחקר לרומן הזה והזדקקתי לכל יום בהן. זה כל כך קשה להתחיל ספר כזה , כאשר יש כל כך הרבה שאת לא יודעת ואת אפילו לא יודעת מה את עדיין לא יודעת.
אבל מגיע היום שבו את סוף סוף מתיישבת ופותחת את הספר הראשון בבוטניקה שמצאת ומתחילה. ולאט לאט, את מתחילה לחוש את גבולותיו של הסיפור הזה. בשבילי זה תהליך מקסים. תמיד הייתי תולעת ספרים וחנונית – זו שהבגדים שלה לבית הספר מוכנים לילה מראש, כי לא יכולתי לחכות להגיע לשם. אחד הדברים הטובים ביותר בקריירה שלי הוא שאני יכולה לבלות זמן רב אבודה במחקר, וזה אחד הדברים הגדולים ביותר המשותפים לי ולאלמה גיבורת הספר, אהבה אמתית לעבודה ולמחקר.
אורלי כהן שונפלד: מה הספר האהוב עליך?
כילדה אהבתי את סדרת "הקוסם מארץ עוץ" , אז אפשר לומר שהם הסיפורים שהשפיעו ביותר על חיי. הם היו הספרים הראשונים שקראתי שהייתה בהם דמות נשית חזקה כל-כך, והזדהיתי איתה. ילדת החווה החולמת שהייתי בעצמי הזדהתה עם ילדת החווה החולמת דורותי גייל. המסע שלה היה מסע של גיבורה, מסע שלם במובן מיתי של מסע, וידעתי מגיל מאוד צעיר שאני רוצה חיים כאלה.
