לקרוא ספרים אני קוראת בערך מגיל ארבע, אחותי שגדולה ממני בשלוש שנים עלתה לכיתה א, ואני בקשתי מאבא שילמד אותי לקרוא, ואחרי כמה "דנה נמה, דנה קמה", התחיל סיפור האהבה הגדול של חיי. לא סתם קראתי לעצמי בסלונה "קוראת ספרים", חיפשתי שם שיגדיר אותי ואלו שתי המילים הראשונות שעלו בראשי. לבלוג קוראים "ספרים וחיות אחרות" ובזה הוא באמת עוסק.
אז לקרוא ספרים אני אוהבת. וגם להקריא, גם על זה כבר כתבתי, שכשהילד שלי היה בן שלוש בערך הרגשתי שעוד "איתמר מטפס על קירות", אימא מטפסת על הקירות, אז פשוט התחלתי להקריא לו ספרים של "גדולים" לפני השינה. התחלנו עם פרק יומי מהקוסם מארץ עוץ , מה שהתגלה כהצלחה גדולה, המשכנו עם כל הקלאסיקות של ילדותי, ביניהם מספריו של מיכאל אנדה "ג'ים נהג הקטר", רואלד דאל "צ'רלי והשוקולד" ו"העי"ג" הנפלא, "אי הילדים" שהפך בתרגום חדש ל"איבוד", סדרת נרניה כמובן עם "האריה, המכשפה וארון הבגדים", אריך קסטנר הנפלא עם "האיש הקטן" וגם סופרים ישראליים כמו אורי אורלב ואפילו פנטזיות חדשות יותר כמו "ילד האריות". הוא התאהב בפנטזיה כמו אימא שלו ובאיזשהו שלב התחיל לקרוא לבד, הספר הראשון שקרא בכוחות עצמו היה "אורן מלך האריות" , (נמצא גם באייקסט כספר קולי) ולראות את הילד שלי קורא ספר ריגש אותי מאוד, היום הוא גדול וקורא מעט, בעיקר פנטזייה, אבל את כל "אבות המזון" הספרותיים הוא מכיר.
אז אחרי יותר מארבעים שנות קריאה ואלפי ספרים, פתאום לגלות שאפשר גם להקשיב לספר? כמובן שהייתי סקפטית. עוד מפולניה. נתקלתי ברשת בכתבה על Icast אתר לספרים קוליים , חלקם מוקלטים על ידי הסופרים וחלקם על ידי שחקנים, וכמו כל דבר חדש שקשור בקריאה התלהבתי, וכמובן שיתפתי ב"מועדון הקוראות של סלונה", שאני מנהלת אותו.
נרשמה התלהבות וכמה בלוגריות כולל אני קבלנו אפשרות לבחור ספר ולהאזין לו. אני אוהבת ספרי מתח ובחרתי לשמוע את ספרו החדש של אחד מסופרי המתח הישראלים החביבים עליי, ליעד שהם,"אם המושבות". קבלתי דיסק, ויאללה. שלוש פעמים בשבוע אני נוסעת למרחק של כחצי שעה, תל-אביב נתניה ובחזרה לעבודה. בבוקר אני בדרך כלל שומעת את טל ואביעד, אז החלטתי לגוון ולהקשיב ל"אם המושבות" בקולה של השחקנית ריקי בליך.
הנסיעה פתאום הפכה לחוויה אחרת לגמרי, במשך כחצי שעה שמעתי פרק ועוד פרק, התאהבתי בדמויות, בעיקר בבלשית ענת נחמיאס, השתעשעתי מחמותה לעתיד "ואני חושבת…" ורותקתי לעלילת המתח שממוקמת בעיר שחשבתי שהיא המשעממת בעולם – פתח תקווה. מצאתי עצמי ממשיכה להקשיב בחנייה ליד הבית לסוף הפרק. בסוף כבר המתח שבר אותי, וכשהגעתי הביתה המשכתי להקשיב לריקי באמצעות האייפד שלי דרך האתר. יש משהו נעים ואינטימי בלשכב במיטה עם האזניות, ולהקשיב לריקי בליך מקריאה את הספר. קצת כמו לחזור להיות ילדה קטנה שאימא מקריאה לה סיפור לפני השינה.
מה שאהבתי שזה לא פגם בחוויית "הקריאה", עדיין דמיינתי את הדמויות והמצבים, ריקי לא "שיחקה" את הדמויות כך שזה לא הפריע לי לדמיין את מה שאני שומעת ובסופו של דבר החוויה כן השאירה לי "תמונות מהספר".מה שכן צריך לאהוב את הקול שמקריא, לאחר שסיימתי להקשיב לספר הזה, ניסיתי עוד אחד (השם שמור המערכת) וכיוון שלא התחברתי למספר הפסקתי. לעומת זאת חיפשתי עוד ספרים שריקי בליך קוראת, והתחלתי להקשיב ל"פרדס של עקיבא".
לצפייה בריקי בליך קוראת את"הפרדס של עקיבא"
[youtube 7pVHbQ5lYhE]
יש הרבה יתרונות בהקשבה לספר, אפשר להקשיב בנסיעות,לפני השינה כשעייפים לקרוא, תוך כדי הליכה בפארק, או רביצה בים. הורים יכולים להקשיב עם ילדים, ותלמידים יכולים להקשיב לספרים. אני פשוט שמחתי לגלות דרך חדשה ליהנות מספרים.
אלון נוימן מקריא מספרו של ליעד שהם "משפט חוזר"
