בחברה טובה, זהר מנשס, הוצאת פרדס, 2016
אהבתי את ספר ביכורים המרתק של זהר מנשס, ושמחתי על כך במיוחד כי דרך החיים הוירטואליים נפגשנו גם במציאות והתיידדנו. תמיד מלחיץ לקבל לקריאה ספר של מישהו שמכירים, כי מה יהיה אם הוא לא יהיה טוב בעיניי. כאן הבעיה נפתרה בקלות, בחברה טובה הוא ספר ביכורים מרשים, שנכתב במיומנות וברגישות.
זהר הוא איש שהזירה העסקית מוכרת לו היטב, במיוחד תחום הלוגיסטיקה שהוא תחום העיסוק של דיה החברה המתוארת בספר. נפגשנו להפוך, ולשיחה על הספר:
כאיש עסקים מה מקום הקריאה והכתיבה בחייך?
"תמיד כתבתי," מספר זהר, "אפשר להגיד שהייתי הכתבן בצבא, בטקסים ובמשפחה. אהבתי לקרוא כילד וכנער, ואחד הספרים שהשפיעו עלי ביותר היה אורי סיפורו של הילד המושבניק בתקופת המחתרות, מאת אסתר שטרייט וורצל (אחת הסופרות האהובות לדעתי על כל מי שהתבגר בארץ בשנים אלו, אני למשל לאחר שקראתי את אליפים שלה ביקשתי שישלחו אותי לפנימייה)
בצבא שרתתי כאיש חיל הים, אחר למדתי ניהול ועסקתי כמו בחברה שבספר דיה בלוגיסטיקה ובניהול. היום אני עובד במכון וייצמן למדע כסגן נשיא הוועד האירופאי של המכון.
איך הגיע הספר לחייך?
בשנת 2009 הייתי מנכ"ל של חברה גדולה, אלו היו שנים קשות למשק, ב-2008 קרסה הבורסה האמריקאית והמשבר היכה גלים בעולם. ראיתי את הקלות שבה מנהלים מנצלים את המצב כדי לפטר עובדים ותיקים. לאחר כמה שנים הרגשתי שעברתי כל כך הרבה דברים ושיהיה מעניין להעלות את זה על הכתב. רציתי לספר בין היתר את הסיפור של מוטי (הדמות האהובה עלי בספר ש.ל) אדם מבוגר שמפוטר כתוצאה מהמשבר, ואת סיפוריהם של המנהלים."
כמה מילים על מסע הכתיבה, ומסתבר שצריך פה לא מעט אומץ
הבנתי שאני צריך ללמוד והצטרפתי ל"סדנאות הבית" סדנאות הכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי. באחד מהתרגילים כתבתי על מנכ"ל שעומד בפני הצורך לפטר עובד. אשכול נבו אהב מאוד את הטקסט ואת הזירה העסקית שהוא קורה בה.
וכך המשכתי לעוד שתי סדנאות ובמסע עם הספר. הרגשתי שקיבלתי ארגז כלים. המשכתי לכתוב את הספר אבל הרגשתי שהוא לא אמיץ מספיק, שלא עברתי אל מעבר לקווי האויב, הייתי שבוי בצרה הגדולה של כותבים בעיקר כותבים מתחילים שהיא הפחד מפני "מה יגידו".
החלטתי לעזוב אותו למשך חצי שנה. באותה תקופה קראתי את ספרה של הסופרת המוערכת יעל הדיה עדן המספר על חיי כמה משפחות במושב. הרגשתי שבספר שלה יש את האומץ שחסר לי בספרי.
נפגשתי איתה ובעקבות הפגישה הקמתי קבוצה אינטימית איתה ועם עוד כחמישה אנשים. אחד הרעיונות שקיבלתי כתוצאה מכך היה לנוע בין הזמנים. הבנתי שהאדם הוא למעשה תבנית נוף זכרונותיו, ושפחדתי לכתוב על דברים מסוימים. אפשר לומר שבעקבות התובנות החדשות התחלתי לכתוב את הספר מחדש.
הבנתי שסופר צריך לא רק לדעת לכתוב אלא בעיקר למחוק, ושאני יודע לספר סיפור אבל צריך עזרה בכתיבה. החלטתי לפנות לעורכת – עליזה רז מלצר והיא הפכה לשותפה שלי בכתיבה. בתום התהליך התחלנו לשלוח את כתב היד להוצאות השונות. הספר התקבל ופורסם בהוצאת פרדס המשובחת.
אני מאושר מכך שנתתי לעצמי את הזמן ושבסופו של דבר השתחררתי מהפחד מפני "מה יגידו", שיגידו.
למה בחרת במבנה הזה?
הספר כתוב כמעין רשומון, יש נקודות מבט של כמה דמויות
המטרה שלי הייתה לכתוב על עולם העסקים, היה לי חשוב להבהיר שלכל מנהל יש את סגנון הניהול שלו המושפע מחייו, לכן רציתי להציג כמה דמויות שונות, ביניהם – ריבה מנהלת הכספים הקשוחה והקרה, שלאט לאט אנו לומדים להכיר ולהבין אותה, להבין שיש סיבה להתנהגות שלה. רונית הסמנכל"ית הבכירה שמלווה שנים את המנכ"ל, ומקבלת בתחילת הספר החלטה מעניינת המובילה למעשה את העלילה. תומר המנהל הבכיר שנוטש וננטש, ומסתתר מאחורי חומה רגשית. כולם נמצאים במעין גאות ושפל בחייהם. אי אפשר לנצח את הגאות, אתה בעצם מוצא את עצמך נלחם כנגד עצמך.
איפה אפשר למצוא אותך בספר?
זהר רואה את עצמו בכל הדמויות המגוונות בספר, גם במנהלים הבכירים, גברי האלפא, גם בנשים וגם בחן, המתבגרת המקסימה שגם לה יש תפקיד חשוב בספר. זכרונות הילדות, היחסים עם ההורים, החיכוכים העסקיים הכול נובע ממעיין החיים שלו.
ממעיין החיים הזה הצליח זהר לחבר יצירה מרתקת, צבעונית, מרגשת ובעיקר מפגישה אותנו עם עולם לא מוכר – עולם העסקים. זוהר מפשיל את הווילון רק כדי שנגלה שגם בעולם הזה הלכאורה קר ומונע על ידי שיקולים כלכליים, מתחבא עולם שלם של יצרים ורגשות, ובסופו של דבר כולם אנשים
ספר ביכורים מומלץ, כתוב ביד בוטחת, אני כבר מחכה לספר הבא, ייקח כמה שיקח.