נתחיל מהקטנים לגדולים…
אמא, מה זה עושה? מיה מיטב, איורים: אביאל בסיל, דני ספרים 2016
את מיה מיטב אני מכירה מהבלוג "אמא ירוקה", וככותבת שירים נהדרים לילדים המתפרסמים מדי פעם במגזין המשובח הפנקס. אמא מה זה עושה? הוא ספר לקטנטנים המודפס על קרטון קשיח. ילדון חמוד מציג בפני אמו כל פעם משהו שבעיניה נראה חסר ערך, ואילו הוא בעזרת הדמיון וחוש טכני מפותח מצליח לבנות ממנו… הפתעה.
המבנה קבוע ופותח בשאלה "אמא מה זה עושה?" לא מה זה? אלא מה זה עושה? האיורים הנהדרים של אביאל בסיל מוסיפים רובד משעשע לסיפור. אמא שבאיור הראשון קוראת עיתון, הופכת לפעלתנית ככל שהסיפור מתקדם, ולצדה חתול הבית. היא שוטפת כלים והוא מלהט בתפוזים. היא מחליפה מנורות (פמיניזם לקטנים), מקפלת כביסה, מטפלת בגינה ומייבשת את החתול. כך בלי לעשות מזה עניין מעבירים לילדים שיעור בשויון בין המינים. אהבתי במיוחד את כפולת העמודים האחרונה שבה יוצאים שניהם למסע על כנפי הדמיון. מתנה נהדרת לחנוכה ובכלל.
בכל צבעי הקשת, ספר הצביעה של עמותת אליפלט
ספר מיוחד שיש בכוחו להאיר את חייהם של ילדים אחרים, ילדי פליטים. את הספר יצרה עמותת אליפלט התומכת בילדי פליטים. בספר טקסטים של בכירי הכותבים לילדים: דתיה בן דור ויהודה אטלס והוא מלווה באיורים נפלאים של מיטב המאיירים. מוזמנים להצטרף לקסם ולהזמין ספר באתר העמותה. www.elifelet.org
הצבעים חוזרים הביתה, דרו דיוולט, איור: אוליבר ג'פרס, מאנגלית: נטע גורביץ, ידיעות ספרים
ספר המשך לספר "הצבעים בשביתה". ספר מקסים עם רעיון מקורי. הצבעים של דנקן הלכו לאיבוד, חלקם נשכחו מתחת לספה, חלקם אבדו בחופשה, ירוק האפונה שאף אחד לא אוהב אותו החליף את שמו וברח מהבית, וכולם שולחים גלויות הביתה. דנקן החליט לבנות לכולם מקום שבו ירגישו בבית. ספר מלא רוח שטות ודמיון שישמח ילדים והורים.
ג'ורג'י, כתבה: דקלה קידר, איירה: אילנה זפרן, כנרת, 2016
אביב לא אוהבת חתולים אבל מסתבר ששאר בני המשפחה כן, והיא נאלצת לחיות עם החתולה שאמצה אותם. גם אני הייתי ילדה שפחדה מכלבים, עד שאימצנו כלבה קטנה דולי, שבסוף נרדמה איתי. גם על חתולים לא השתגעתי במיחד אבל מיכאל רצה חתול קטן, שחור לבן ושיקראו לו פנדה (בסוף כתבתי על זה סיפור). ופנדה אימץ אותנו בשמחה ומנהל את הבית עד היום. הזדהיתי מאוד עם אביב ועם הסיפור. האיורים נפלאים, ספק איורים ספק קומיקס והעלילה מרגשת ומפתיעה. יופי של ספר לילדים ולגדולים,
המלך מתיא הראשון, מאת יאנוש קורצ'אק, תרגם מפולנית עיבד ואייר, יצחק בלפר, הוצאת ינוקא
בילדותי אהבתי מאוד את "המלך מתיא הראשון" על המלך ילד שגילה שלהיות מלך זה לא כזה כיף כמו שחושבים. בספר מתגלה אמונתו של קורצ'אק בכוחם של ילדים. האמן יצחק בלפר שגדל כילד בבית היתומים של קורצ'אק עיבד ואייר את הספר כך שיתאים לילדים צעירים יותר, והוא יוצא לאור כחלק ממפעל המבקש להנציח את פועלו של קורצ'אק. לילדים גדולים יותר אני ממליצה על הספר המלא. ציטוט נפלא מגב הספר: "שנות הילדות שלנו הן-הן שנות החיים באמת, על שום מה ולמה אומרים לנו לחכות?" יאנוש קורצ'אק.
אבישג רבינר, חמישה ילדים וחיים אחד, איורים: אורטל אברהם שוורצנברג, הוצאת עם עובד
שוב ספר על משפחה וחית המחמד שלה. הפעם זו משפחתה של המחברת וחיים הכלב שלהם. זוהי משפחתה גדולה ושמחה שמתרחשים בה דברים ללא הרף. ובציטוט מהספר "חמישה ילדים הם כמו חמישה כדורי פינג פונג שקופצים ועפים כל הזמן לכל הכיוונים. אבא אומר שמלהסתכל עלינו אפשר לחטוף סחרחורת. אבל דבר אחד בטוח – אצלנו אף פעם לא משעמם…"
אני נהניתי מאוד לעקוב אחר הרפתקאות המשפחה וחיים. הספר מעוצב נפלא והאיורים נהדרים ומוסיפים עוד רובד לסיפור. ספר צבעוני ושמח ממש כמו המשפחה המתוארת בו. השם הזכיר לי כמובן את ספר הילדים המצוין של אדית נסביט "חמישה ילדים והזהו".
לב היער, כתבה ואיירה: רונית ש' דינצמן, הוצאה עצמית
לב היער הוא סיפור פיות ומספר על פיה שמגלה את עוצמתה ומסרבת לתפקיד שיועד לה. הספר מתרחש ביערות הכרמל ולטבע ולעונות השנה המתחלפות יש בו תפקיד חשוב. אני אוהבת מאוד ספרי פנטזיה ושמחה לגלות ספרי פנטזיה ישראליים. במיוחד שמחתי לגלות ספר שהגיבורה היא פיה קטנה ואמיצה שיכולה כמו גיבורות "אגם הצללים" הנפלא של רוני גלבפיש לשמש השראה לילדות ונערות צעירות.
בזמן שלא היית, ענבל מלכה, טל מאי, 2016
ולסיום ספר לבני נוער, ששבר לי את הלב, הנושא מורכב ולא קל אך הספר מטפל בו בתבונה וברגישות. אני אוהבת מאוד את הבחירות של הוצאת טל מאי המשובחת, וכבר המלצתי על ספר שלהם "תתארו לכם שאיני". הפעם זהו ספר מקור חלק מסדרת פרא לספרות מקור עכשווית.
הגיבורה היא נערה בשם נילי שנקראת על שם נהר הנילוס שבאפריקה. אביה הוא חוקר המרבה לנסוע לאזורים מרוחקים, והוא ואמה בחרו לה בשם זה. אלא שאבא של נילי הפסיק לחקור ולטייל ונשאר במיטה. הוא הופך למעין נפקד-נוכח ונוכחותו שואבת ומסיטה את חיי בני המשפחה כמו חור שחור. האמא נשאבת לעבודה, האחות הגדולה בוחרת לעזוב ונילי נשארת לבדה פיזית ונפשית. היא עוברת לחטיבה ומתרחקת מחברותיה, ולחייה נכנס בחופש הגדול שכן חדש. זהו ספר עדין ועצמתי מאוד, המתאר מצב של חולי מתמשך של אחד מבני הבית ועוד בתחילת גיל ההתבגרות של הגיבורה.
ציטוט שאהבתי "יש אנשים שאפשר לראות עליהם שהדבר הרע כבר קרה להם". הבעיה אצל נילי שהדבר הרע ממשיך לקרות. בסופו של דבר יש בספר אופטימיות זהירה. אני כמי שדיכאון במשפחה לא זר לה מצאתי אותו אמיץ מאוד וכתוב נהדר. מחכה לספרים הבאים של ענבל מלכה, ולבחירות הבאות של ההוצאה.
חנוכה שמח. חג האור והניסים, ולכל מי שמחכה לנס שיהיה בהצלחה.