את רחלי לביא אני מכירה מלימודי העריכה בבית ברל, שנתיים למדנו יחד. רחלי היא גם היזמת של כנסי "נקודת מפנה" המוצלחים לכותבים ולכל מי שבתחום שאני כעורכת מקפידה להגיע אליהם. בכנס האחרון הרצתה מעין רוגל ונהניתי מאוד מההרצאה שלה. בעקבות ההיכרות קראתי את ספרה הראשון היינו יכולות לנסוע ואף כתבתי עליו פוסט ואת ספרה השני והיפה יער שהוא מעין אגדה למבוגרים.
צילום: נאוה ריץ שוהם. בתמונה: רחלי לביא מימין ומעין רוגל בהמשך
אז כשהזמינו אותי להשתתף בסדנת כתיבה שמעבירה מעין והפיקה רחלי כמובן ששמחתי להשתתף, וגם שלחתי למעיין תסריט שכתבתי "חופשה בבאדן באדן" פרויקט הגמר של שנה ראשונה בבית הספר לתסריטאות שעליו זכיתי במלגת המשך מטעם 'קרן שרת', ואני חושבת לעבדו לספר.
כשנפגשתי עם מעין היא סיפרה ש"הסדנה הזו נולדה משילוב של הניסיון והתובנות שלי ומהעבודה שלי בפיצוח סיפורים, עם התובנות וההבנות של רחלי לביא מהעבודה שלה כעורכת, כסופרת, וכמפיקה ומארגנת של כנסי כותבים."
היא מאמינה שכשכותב פוגש את לב הסיפור שלו, את המנוע שמפעיל את הכתיבה של הסיפור הספציפי, את הכוח הפנימי שלו בתוך הכתיבה, זה גם מאפשר לו להיות מדוייק בתוך הכתיבה שלו, וגם משהו שמאוד תומך בעבודה הסיזיפית והתובענית של הכתיבה. ובאמת בחלקה השני של הסדנה, עובדים על הטקסטים שנשלחו למעין קודם, ומקבלים התייחסות אישית, שעזרה לי וגם לכותבים הנוספים לטפל בנושא המבנה ולהבין מהו לב הסיפור שלהם.
"יש לנו שתי מטרות בסדנה," מוסיפה מעין "לעבוד ולחקור עם המשתתפים במטרה לאפשר להם לאתר את לב הסיפור שלהם, את המנוע, את הדבר הזה שמסעיר אותם ומרגש אותם, ולזהות אותו, ממש בשם. והמטרה השנייה, וחלקה השני של הסדנה, היא עבודה על בניית המבנה העלילתי של הסיפור, עמוד השדרה שלו, לתת כלים תובנות ומחשבות על יצירת תשתית עלילתית שתתמוך במעשה הכתיבה."
זו סדנה מאוד מרוכזת, מרתונית ואינטנסיבית שמטרתה לתת הנעה וכלים לכתיבה של יצירות ארוכות, ומיועדת לכותבים שעובדים על רומן, נובלה או תסריט.
צילום: נאוה ריץ שוהם. עובדים קשה
אחת השאלות שתמיד עולה, גם ממשתתפים בסדנה וגם בעבודה על פיצוח סיפורים, היא האם הסיפור שלי טוב מספיק?
מעין מאמינה שסיפור שמעסיק אותנו, מסעיר אותנו, ומניע אותנו מספיק כדי שנעבוד עליו זמן רב כל כך, הוא סיפור טוב, סיפור בוער, עם לב פועם, שיש קוראים שמחכים בדיוק לו, השאלה היא לא אם הסיפור טוב, הסיפור טוב.
השאלה היא איך לכתוב אותו כך שיפעל כפי שאנחנו רוצים, שיעבוד בהתאם לחזון שלנו לגביו?
המילים שלה מצאו מקום בלבי, חשבתי על התסריט שכתבתי אולי כבר לפני עשר שנים כשלמדתי שנה ראשונה תסריטאות בבית הספר לתסריטאות של עידית שחורי. התסריט "חופשה בבאדן באדן" שגיבוריו הם מנחם ופסיה, שסבא וסבתא שלי בתיה ויוסף פומפיאן שעלו בראשית שנות ה-30 של המאה שעברה מברלין לישראל הם ההשראה להם, עוסק בכך שלפסיה אין תשובה על השאלה מה קרה לאחותה הצעירה יודית בשואה, ובשאלת היכולת להניח את העבר ולחיות את ההווה. רציתי לתת קול לאלו שהגיעו לארץ לפני השואה ואיבדו שם את בני משפחותיהם, אבל אף אחד לא רצה להקשיב להם ולתת מקום לאובדן שלהם. מסתבר שהצורך הזה לספר את סיפורם עדיין קיים ואני מקווה שבעקבות הסדנה והמפגש עם מעין אכן אעבד אותו לרומן.
צילום: נאוה ריץ שוהם.
בעקבות הסדנה נפגשתי עם מעין בנפרד לגבי "פיצוח" התסריט שלי וקיבלתי ממנה תובנות שלהרגשתי קידמו אותי מאוד בהבנה איך להמשיך את הסיפור. מעין מפרקת את הטקסט ומוצאת בו קווי עלילה שיש להמשיך, עומקים נסתרים שלא ראיתי, יחסים בין דמויות ומקומות להרחבת העלילה. נהניתי מהמפגש הפורה והיצירתי ומהרצינות שבה התייחסה לטקסט, והכי שמחתי שהיא אהבה אותו ולגמרי המליצה לי להמשיך לכתוב, ולספר את הסיפור של פסיה ומנחם.
אם אתם רוצים להתקדם בכתיבה ממליצה על הסדנה, ואם אתם מרגישים צורך ברופאת תסריטים וספרים ממליצה על "פיצוח" אצל מעין.
לסדנה הבאה – 25.4.17
מכון מופת בתל אביב, 1600-2100
לינק לפרטים והרשמה כאן:
http://ivri.ravpage.co.il/sipurhadash