אלי ספקטור, מרווחי נשימה 2, עריכה לשונית: שלומית ליקה, ביבוקס, 2016
הוא תפס בפניי, גורם לי להחריש, חמה שפוכה על פניו.
"אני לא מפחד מאף אחד ואיש לא מעניין אותי. את היחידה שמעניינת אותי בכל הדבר הזה."
"אבל אתה לא מעניין אותי סם." אמרתי בקושי ותפסתי בידו, משכתי אותה ולבסוף הצלחתי לגרום לו להרפות ממני.
כאב חד עבר בלסת שלי לרגע מהיר.
"שקרנית." הוא כמעט ירק את זה.
"ואל תשכח פחדנית." הוספתי בנחת.
"את עושה טעות אלי."
"זה איום או הבטחה?"
"אלינור. את שוכחת דבר אחד." קפאתי כשהוא אמר זאת, בטון מבשר רעות.
מה חשפתי בפניו שהוא יכול להטיח בי? שבאמצעותו יקטין אותי כפי שהוא בטח רוצה?
"אני רואה אותך כמו שאת באמת. כל ההצגה הזו לא עובדת עליי." הוא אמר, מסכת האיפוק שוב השתלטה עליו.
הקשר בין אלי וסם החל בסערה ושכך, אך רק לזמן קצר.
למרות הניסיון להניח בצד את המשיכה החזקה, יחסיהם ממשיכים להעמיק, הרגשות שהם מנסים להתכחש אליהם ממשיכים להציג עצמם, לא להרפות.
עד לנקודה שבה אי אפשר להתעלם מהם יותר.
האם אלינור תצליח לשלח לחופשי את חששותיה ולהפקיד בידיו של סם חלקים נוספים מנפשה? האם תסכים לקבל בתמורה כמה משלו?
סדרת הספרים "מרווחי נשימה" מגוללת את סיפורה של אלינור, כותבת ורקדנית המנסה להגשים את חלומותיה ולמצוא את דרכה בעולם.
"מרווחי נשימה" היא סדרת ביכורים מאת אלי ספקטור (שם עט).
זהו הספר השני מתוך הסדרה בהוצאת 'ביבוקס'
סקירה מאת מאיה קראוס ברדה – הלוחשות לספרים