שתהיה שנה של התחלות טובות ושל ספרים טובים

שנה חדשה היא כולה התחלות חדשות, בחרתי להמליץ על כמה ספרים שאהבתי השנה רובם ספרי ביכורים של כותבות צעירות.

אני קוראת המון, וכשספר נוגע בי ונשאר איתי סימן שנוצר בינינו חיבור מיוחד, היו כמה ספרים כאלו השנה.

אחד מהם הוא ספר הביכורים הנפלא של סמדר שטיינברג, שבע דרכים לאיבוד, זב"מ, 2017

אהבתי אותו בקריאה ראשונה, בקריאה שנייה לקראת המפגש עם הסופרת, ונהניתי לפגוש אותה בכנס נקודת מפנה בהרצאה מרתקת עם מירי רוזובסקי וסופרת ביכורים נוספת גפנית לסרי קוקייה

יש ספרים שקשה לי לפעמים להסביר למה אהבתי אותם כל כך, כמו שקשה להסביר התאהבות. במקרה של שבע דרכים לאיבוד, מלבד הכתיבה המשובחת, המבנה המרתק והבשלות של הספר, אהבתי את דמותו של בני חולה הדמנציה שהפרק האחרון הכתוב מנקודת מבטו, הצליח לגרום לי להבין משהו מעולמה המורכב והמשובש של אמי. גם הדמויות האחרות ומערכות היחסים ביניהן הקסימו אותי. ממליצה עליו כמתנה לחג ולכל השנה, ומזמינה לפוסט שכתבתי בעקבות מפגש עם סמדר שטיינברג.

*

עוד ספר ביכורים מיוחד שגם בו קראתי כמה פעמים, הוא תישארי מאת תמי בצלאלי שיצא גם הוא בזב"מ, שהיא גם מאיירת נפלאה שגם תמונת העטיפה שאיירה שבתה את ליבי.

גם עליו פרסמתי פוסט, זהו מעין רומן מעין ממואר, עם דמויות שנשארו איתי לזמן רב, שפה מיוחדת ופיוטית, ותובנות שהן מתנה לכל מי שלא חוששת משינויים. תמונת העטיפה הנהדרת מורכבת מכמה בתים המרכיבים יחד בניין מטה ליפול. גם ספר לפעמים הוא כמו בית, ואני מצאתי לי בית ונחמה בין דפי הספר הזה. תקראו את הספר היפה, העצוב, המצחיק והמנחם, הוא מורכב כמו החיים עצמם. כמו ורד בנוי מעלים, מצבעים, ממגע ומריחות. תקראו ואולי תמצאו בו נחמה, יופי ועושר כמוני.

*

ספר ביכורים נוסף שיצא אף הוא בזב"מ הוצאה שמוציאה לא מעט ספרי ביכורים, הוא אי זוגי מאת רעות אקשטיין בלום ובו שתי נובלות מצוינות.

בראשונה מעין רומן לא רומן בין עובד בתחנת דלק, מקסים, חסר הבית והמשפחה שנאסף על ידי הגר, בחורה נאה, הנוהגת בג'פ גדול, ללילה שהופך למשהו שונה לגמרי. הם נחשפים לכאבים ולסודות זה של זה ונרקמת ביניהם מערכת יחסים מתוקה מרירה הכתובה ברגישות רבה, שגיבוריה נשארו איתי עוד הרבה לאחר סיום הספר.

הנובלה השנייה עוסקת במשולש מיוחד בקיבוץ. היא כתובה בשני קולות, קול אחד המספר את סיפור שלושת הדמויות וקול שני גוף שני רבים שהוא מעין מקהלה יוונית של הקול הקיבוצי, סופרת שלדעתי עוד נשמע עליה רבות ושניחנה בקול ייחודי.

*

אשכר ארבליך פרימן היא סופרת מוערכת לבני נוער, גם אותה פגשתי בכנס נקודת מפנה ואף השתתפתי בהרצאה שלה, השנה פרסמה את ספרה הראשון למבוגרים, עיני אוניקס שיצא בהוצאת דני ספרים.

זהו ספר העוסק בדילמות של הורות בעולם עתידני, בו הילודה נפרדת לגמריי מההורות. כל נער ונערה חייבים לתרום ביצית וזרע ההפריה נעשית במעין רחם מלכותי והילדים נישלחים לזוגות שצריכים לעבור מבחנים מפרכים כדי שיוכיחו את המסוגלות ההורית שלהם. בעולם כזה יש מישהי שמוכנה לעשות הכול כדי לגלות את הילד הביולוגי שלה. ספר מרתק ומעורר שאלות, מקווה שזוהי רק סנונית ראשונה בכתיבה למבוגרים של ספרת מוכשרת זאת.

*

הספר האחרון הוא ספרה היפה של שגית אמת, ימים לראות שיצא בידיעות וזהו ספרה הראשון למבוגרים. גם עליו כתבתי פוסט, שהתפרסם בבלוג שלי בסלונה.

ביוון העתיקה הייתה מוכרת הדמות של המשורר העיוור, יש טענה שהומרוס מחבר האיליאדה והאודיסאה היה עיוור, זה שלא רואה אך למעשה רואה טוב מכולם בעין הפנימית, רואה למרחוק המשורר החוזה, עליו נאמר: “העיוור רואה, בעוד הרואה עיוור”.

גם סופי גיבורת ימים לראות, מצליחה לראות מה שאחרים לא רואים, וכמו בטרגדיות היווניות זה לא מבטיח לה את הסוף הטוב.

שתהיה שנה נהדרת, עם התחלות טובות וספרים מצוינים.