השנה קראתי הרבה ספרים שנכתבו על ידי נשים ומציעים זווית ראייה נשית על העולם, מבט נשי פנימי וחיצוני אם תרצו. כעורכת ספרים (מוזמנים לאתר שלי) שרובם נכתבים על ידי נשים סקרנה אותי השאלה האם יש כתיבה נשית? ונדמה לי שכן.
בחרתי בשלושה ספרים שאני ממשיכה לחשוב עליהם לאחר הקריאה ובעיניי זה אחד הסימנים לכתיבה טובה, ולספר עם מרכז כובד שלא מתפוגג לאחר הכתיבה.
מיכאלה, מירה מגן, זמורה ביתן, 2018
אני אוהבת מאוד את ספריה של מירה מגן, ועוקבת אחרי כתיבתה שנים רבות. לא פעם היא בוחרת בגיבורות מורכבות משולי החברה. הפעם אלו שתי גיבורות מיכאלה היפה והמושלמת עם חייה שלמראית עין אפשר לסמן בהם וי על הכול. קריירה כמטפלת זוגית, בעל מוצלח, ילדים, בית יפה ונוסף לכל היא פותחת בביתה 'הוסטל' משכנת שם את אחותה רונה, אלכוהוליסטית בגמילה שזה הצ'אנס האחרון שלה ואת אמה שהשתחררה מבית חולים לחולי נפש.
הן באו ממשפחה מפורקת, האם החלה ברומן עם אלוהים, האב בתגובה נטש ושתי הילדות נמסרו לחזקת הדודה, שלא הצליחה להתמודד עם רונה האחות הפרועה יותר והיא נמסרה לרשויות הרווחה.
כעת מיכאלה אחראית על רונה, היא מסדרת לה מקום עבודה אבל את רונה אי אפשר באמת "לסדר". היא דמות פרועה הנאמנה לעצמה. היא מוצאת סוג של נחמה ברומן עם בעל חנות ספרים שמגיע עם אשתו לטיפול אצל אחותה ומסתבר שגם מאחורי החזות המושלמת של אחותה מתגלים סדקים. יש מחיר לעמידה בכל החזיתות, ונראה שמיכאלה מתמוטטת בניסיונה לתפקד באופן מושלם, משהו חסר לה והיא מוצאת אותו מחוץ למשפחה.
מירה מגן מעמידה מראה בפני המודל הנשי המושלם ה"וונדר וומן. לא קל להיות חיילת מצטיינת בשורות הבורגנות, המחיר על התעלמות מהתשוקות והעצמי הוא כבד, אבל גם לחיים נטולי קשרים ומשמעות יש מחיר. ספר נוקב, כתוב נפלא מספריה הטובים של מירה מגן.
שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי, ג'ואנה קאנון, תרגם מאנגלית: שי סנדיק, תמי סנדיק, 2018
גם בגיל שמונים פלוס החיים יכולים להפתיע.
ספר נפלא מבית היוצר של תמיר סנדיק לספרים משובחים, בתרגומו המצוין של שי סנדיק. זהו ספרה השני של ג'ואנה קאנון רופאה פסיכיאטרית אנגליה. אהבתי מאוד את ספרה הראשון הצרה עם עזים וכבשים וכתבתי עליו פוסט. גם הפעם זה ספר אנגלי מאוד ונראה שאין בעיה שאי אפשר לפתור עם ספל תה טוב. הפעם זירת התרחשות היא בית אבות, והגיבורים הם דיירי הבית והצוות המטפל. כמו באליזבט איננה הנהדר, גם פה יש מספרת בלתי מהימנה, ויש תעלומה מהעבר. התעלומה הבלשית מעניינת פחות והיא רק קולב לתלות עליו את מעשי הגיבורים הנהדרים פלורנס, אלזי וג'ק. ולגרום לנו להביט בחמלה על חיים פחות מדוברים ומושתקים חייהם של בני השמונים פלוס, השקופים בעינינו בדרך כלל.
הרומן הנהדר הזה מדבר על חברות ועל זיכרונות, על מה שיש ועל מה שאין. בגיל שבו כבר כמעט אין מה לשנות בעיקר את נקודת המבט ואת הסיפור שאנו מספרים על עצמנו. על האפשרות לראות את עצמנו באור חדש ולסלוח לעצמנו גם בשנותינו המאוחרות. אהבתי מאוד את הספר וכמו באליזבט איננה ובספרים נוספים העוסקים בדמנציה חשד לשיטיון אובבקשה תשגיחו על אמא הרגשתי שקיבלתי מתנה יקרת ערך אפשרות להצצה לעולמה של אמי.
ספר אמיץ המאיר חיים שאנו מעדיפים לא להביט בהם, ובאורו אנו מוצאים כמו גיבורת הספר שהם חיים יוצאי דופן ובעלי משמעות.
המורה לעברית, מאיה ערד, חרגול ומודן, 2018
אני עוקבת אחר כתיבתה של מאיה ערד, סופרת ישראלית שחיה כבר שנים רבות בקליפורניה וכותבת בעברית על התושבים הישראלים באזור, בעיקר בעולם המוכר לה באקדמיה.
הסיפור הראשון ששמו כשם הספר עוסק בפער הבין דורי. המורה לעברית היא מהישראלים של "פעם", חוגגת את החגים וגאה בישראל. רק שישראל והעברית כבר אינם סחורה מבוקשת כל כך בקמפוסים ובכלל. לאוניברסיטה מגיע מרצה חדש, ישראלי חדש. שאינו מתלהב מהמקום ולהיות נציג ישראל כמוה. במתח שנוצר ביניהם מכניסה מאיה ערד את כל מה שיש לה להגיד על ישראל, פערים בין דורים, ישראלים מהגרים ועוד. הדמויות נפלאות, הכתיבה משובחת ויש מבט מלא הומור וחמלה.
הסיפור השני עוסק בעיקר בניכור בין האם המבוגרת שבאה לבקר את בנה, כלתה ונכדה הזרים לה כמעט לחלוטין, ועוסק בהורות. והסיפור השלישי והטוב ביותר בעיניי בספר עוסק במתבגרת עם קשיים חברתיים שהרשתות החברתיות רק מעצימות אותם ומרחיקות במקום לקרב, ובתגובתה של אמה ונסיונותיה לתיקון המצב.
ספר מצוין, המעלה נקודות מבט מרתקות על נשיות, הורות וזהות.
