דברים להשקה – מאה של סודות
כשפתחתי בלוג בסלונה וחשבתי איך לקרוא עצמתי עיניים ומייד עלו בי שתי מילים "קוראת ספרים", ואכן כך קראתי לבלוג שעסק בספרים ובקריאה. בעקבותיו הגעתי לאחר לימודי היסטוריה, ללימודי עריכה בבית ברל, ומאז ערכתי בכעשר שנים יותר משמונים ספרים.
כששואלים אותי מה אני אוהבת לקרוא אני עונה ספרים טובים, אבל מעבר לכך אני אוהבת ספרים טובים בז'אנרים מסוימים, פנטזיה, מתח ורומנים היסטוריים.
רומנים היסטוריים משלבים בין שתי אהבות שלי היסטוריה וקריאה. ולמעשה הן אינן שונות כל כך כי הן בעצם מורכבות מסיפורים. ההיסטוריה מסיפורי המנצחים בדרך כלל, והיא עוסקת בעיקר בעלילות גיבורים גברים – מלכים, אפיפיורים, כובשים גדולים ועוד.
המילה היסטוריה מקורה במילה היוונית הקדומה, שמשמעה: "תיעוד" או "חקירה". המילה היוונית היסטוריה נעשתה נפוצה כמתארת אירועים והתרחשויות חשובות לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו על מלחמת פרס–יוון. המילה האנגלית "Story" שמשמעותה בעברית סיפור, התפתחה מהמילה הקדומה הזו. לפי הגישה הפמיניסטית המילה האנגלית היסטורי מייצגת את הסיפור שלו – של הגבר וכיום היסטוריונים והיסטוריוניות רבות ורבים מנסים להציג את הר סטורי – הסיפור שלה.
רומן היסטורי הוא רומן אשר העלילה שלו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן כתיבתו. לפעמים, הרומן נכתב על אודות אירועים היסטוריים מפורסמים וידועים אשר התרחשו במציאות, ובמקרים אחרים, העלילה והדמויות שבמרכזה הם סיפורים בדיוניים לחלוטין. וולטר סקוט, הסופר המצליח ביותר במאה ה-19, יצר את סוגת הרומן ההיסטורי, שבעקבותיו הייתה לסוגה פופולרית אצל הקוראים והסופרים של המאה ה-19. עם סופרי המאה ה-19 הבולטים שחיברו רומנים היסטוריים נמנים אלכסנדר דיומא, ויקטור הוגו, ג'יימס פנימור קופר, אברהם מאפו, ולב טולסטוי. במחצית הראשונה של המאה ה-20 זכתה הסוגה לתחייה מחודשת, וכללה רומנים של סופרים כמו סטפן צוייג . בילדותי ובנעוריי קראתי את דזירה על אהובתו של נפוליון, את חלף עם הרוח על רקע מלחמת האזרחים בארה"ב וכמובן את הרומנים של דבורה עומר, שרה גיבורת נילי ועוד – כולן מספרים על דמויות נשיות חלקן אמיתיות וחלקן מומצאות על רקע אירועים היסטוריים.
המלכה הלבנה – רומן היסטורי 
ואכן אחד הז'אנרים המצליחים והנמכרים ביותר בשנים האחרונות הן רומנים היסטוריים שבליבם גיבורות נשיות. אלו סיפורים שסופרו פחות אך יש להם קהל רב. הם בעצם מספרים לנו את הסיפור שלנו כפי שלא שמענו מעולם. באתר סימניה הישראלי שבו אפשר לפתוח פרופיל, לכתוב סקירות על ספרים ולערוך רשימות של ספרים, ערכתי רשימה של כמה עשרות רומנים היסטוריים שאהבתי. הרשימה זכתה ליותר משמונים אלף צפיות עד היום. יותר מכל ספר שערכתי, זה נתון שמעיד על הביקוש לסיפורים אלו. בין הפופולאריות שביניהן היא קריסטין הרמל, שמרבה לכתוב רומנים היסטוריים על נשים על רקע מלחמת העולם השנייה ופיליפה גרגורי שכותבת על המלכות של אנגליה, ביניהן – המלכה האדומה, הלבנה וספרה הידוע ביותר – בת בולין האחרת שעובד לספר מצליח . גם נערה עם עגיל פנינה ספרה של טרייסי שביליה מציג גיבורה אלמונית כמו ספריה הנוספים. אנה אנקוויסט סופרת הולנדית נפלאה מספרת בספרה הסוד – את סיפורה של יהדות הולנד דרך סיפורה של משפחה ובדרך הביתה מספרת על אשתו של קפטן קוק שנשארה בבית עם ילדיהם כשהוא יצא למסעותיו בעולם. ספרים אלו מעניקים לנו נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים.
בישראל במיוחד יוצאים רומנים היסטוריים רבים כי יש לנו הרבה סיפורים לספר. ערכתי סיפורי חיים של אנשים שהיו ילדים צעירים מאוד בשואה, בין גילאי שנתיים לשבע, אנשים שבעשור השמיני או התשיעי לחייהם הבינו שאם הם לא יכתבו את הסיפורים האלו אף אחד לא יכתוב אותם. באומץ ובכנות הם מישירים מבט לתקופה אפלה בחייהם. בספרים אלו מלבד סיפוריהם האישיים הם בעצם מוסרים עדות אישית, על הסתתרות באלבניה, המדינה היחידה שבה היו יותר יהודים בסוף המלחמה מאשר בתחילתה, על המחתרת היהודית הבלגית שהצילה יותר מאלף ילדים יהודים בתקופת השואה ודאגה להחזיר כשהיה אפשר אותם למשפחותיהם. סיפורים אלו הופכים גם אותי לעדה, לפעמים הראשונה למה שקרה להם. הסיפורים והספרים האלו מגיעים גם ליד ושם ולמכוני מחקר ומוסיפים עוד אבן לפסיפס הגדול של השואה. יש גם אלמנט מרפא ומרגש מאוד בכתיבה מסוג זה.
במקביל ערכתי רומנים היסטוריים שמספרים את סיפוריהן של נשים. ספרה היפה של ניצה שחר להביט מעבר לצל, הוא רומן היסטורי רחב יריעה המגולל סיפור של שלושה דורות: רגינה שנולדה יתומה מאביה בעירק, אמה אמירה שהתאלמנה בהיותה בת עשרים, וצילה שנולדה בישראל. המציאות הישראלית, הקמת המדינה והתמורות הפוליטיות והחברתיות בשנותיה הראשונות משמשות כרקע להקמת משפחתה של רגינה. הרומן מציג מערכת יחסים זוגית שנראית לכאורה כאפשרית, אך עולה על שרטון עד לשבירת המבנה המשפחתי. אנחנו מכירים את ספריהם של אלי עמיר, ושל סמי מיכאל המספרים את סיפורם על העלייה לארץ והקליטה בה אולם ספרה של ניצה הוא מנקודת מבט נשית ועוסק בנושאים מורכבים כמו גידול הילדים ואלימות במשפחה, פעמים רבות דווקא הנשים היו אלא שמצאו בעצמן כוחות חדשים עם המעבר ושבירת המסגרות.
ספר נוסף שערכתי, שמעו קולה מספר את סיפורן של נשות תימן ואת עלייתן לארץ ומעניק קול לנשים מושתקות. ספרה של מרב רוזמן, מדגיש את נקודת מבטן של הנשים, מתאר את הווי חייהן ומאפשר היכרות אינטימית עם הלך הרוח, ונבכי הנפש של הדמויות המגוונות בו.
שרה הגבירה, חממה היפה וברכה חדת המחשבה מובילות את הקורא אל עולם הנלקח כמו מאגדה עתיקה, עולם שלא נחשף לקדמה. רומן הסוחף את הקורא לעולם מרוחק שבו הכללים והחוקים נקבעים על ידי הגברים בלבד והנשים מתבקשות לציית.
הדמויות בסיפור מצליחות להכניס את הקורא אל העלילה, ויחד איתן הוא עובר מסע משפחתי מטלטל מקאע אל יהוד שבתימן ועד הבית שבקטמונים בירושלים.
זהבה חן טוריאל מספרת בכל ספריה את סיפורן של נשות תרבות הלאדינו. זהבה מחברת הספרים "הנשים של טרואל", "אגדה ספרדית", "הבנקאית מנאפולי", "חברות היא סוד הכול" ו"מאה של סודות". שלשמו התכנסנו. אני זכיתי לערוך שניים מהרומנים ההיסטוריים שלה, הבנקאית מנאפולי ומאה של סודות.
לאתר של זהבה לב טוריאל – נשות הלאדינו כסוכנות תרבות