גיל של הגשמת חלומות

אני בת 53, גיל מורכב. הבן שלי בדיוק התגייס והבית התרוקן מצד אחד ומצד שני הפכתי לאמא של חייל, מה שכולל: הסעות, כביסות, הכנת אוכל והרבה וכבונוס לא מעט חרדות. ההורים שלי שיהיו בריאים מזדקנים, וזה גם מורכב. וכמובן שיש בעל בסביבה שהולך ומתבגר, בלי אף מילה על יין, ואני שהחלטתי לפצוח בקריירה חדשה ועצמאית והפכתי לעורכת ספרים.

עם כל המטען הזה הצטרפתי לסדנת #עוברות_את_זה_ביחד

ומה למדתי שם?

כאישה פמיניסטית שמחתי שהנושא עלה כי זה נושא מדובר פחות, הוא לא כזה "סקסי". היה כיף להיפגש עם בלוגריות ישנות וחדשות, כולן נשים שנראות מצוין "לא רק לגילן" אלא נראות מצוין. נקודה.

לאחר ההתכנסות ודברי הפתיחה, הגיעה לימור בן חיים, דיאטנית קלינית, והרצתה בהומור ובחן על "נשים ושינויים בגיל המעבר".

אהבתי את ההשוואה שלה בין השינויים ההורמונאליים העוברים על נערה בגיל ההתבגרות לאישה בגיל המעבר. נסו לדמיין כמו שהיה אצלנו בבית, אמא בגיל המעבר ושלוש מתבגרות הורמונליות, משעמם לא היה לרגע. אבל בעוד שגיל ההתבגרות נמשך בממוצע חמש שנים מגיל 0-15, גיל המעבר יכול להימשך כ-10 שנים בממוצע (!)

לימור העלתה כמה נתונים מעניינים – נשים חיות יותר בממוצע מגברים  ובגיל המעבר הן גם סובלות יותר מבעיות בריאותיות, מה שמוביל אותנו לפרדוקס הנשי – למרות שאנחנו סובלות יותר מבעיות רפואיות כתוצאה מירידת האסטרוגן, אנחנו מודעות יותר לגופנו ופונות לטיפול ולכן אנו מאובחנות, מטופלות וכתוצאה מכך חיות יותר שנים מגברים.

למה בכלל יש לנו גיל מעבר?

מסתבר שיש לכך כמה תשובות:

• בעקבות המהפכה התעשייתית אנחנו פשוט חיות יותר.
• בגיל המעבר אנו מפסיקות להיות פוריות ויכולות לטפל בילדים שלנו.
• והתשובה שאהבתי ביותר – אנחנו פשוט יכולות להיות חלק מהשבט המשפחתי שמטפל בילדים ולאפשר לבנותינו ללדת ילדים נוספים, ולגדל אותן יחד.
• ואם אנחנו לא בעניין של ילדים יש לנו את המשאבים הפנויים להיות הסבתות של העולם. זו הזדמנות להפוך לנשים חזקות שיכולות להציל את העולם.

 

 אחת התקופות היפות בחיי

הירידה  באסטרוגן גורמת לשינויים מכף רגל ועד לראש. החל ממצב הרוח, הרגשות, איכות השינה, גלי חום, ירידה ברמת צפיפות העצם ועוד, למרות זאת, זו אחת התקופות היפות בחיי.

הילד שלי בוגר והיחסים בינינו נהדרים. גם הזוגיות פורחת. לאחר עשרים שנה של חיים משותפים כבר יודעים ממה פחות להתעצבן, ואצלי לפחות יש תחושת שותפות, חברות וודאות שבחרתי נכון בשותף שלי לחיים.
מבחינה מקצועית הלכתי ללמוד מקצוע חדש – עריכה. עריכת תוכן, עריכה לשונית וספרותית, פתחתי בלוג בסלונה על ספרים, ניהלתי את מועדון הקוראות והפכתי את האהבה למקצוע – הפכתי לעורכת עצמאית. תחושת הביטחון העצמי מתחזקת בגיל הזה, יחד עם התחושה שאין יותר זמן. אם לא אנסה להגשים עכשיו את החלומות שלי אז מתי בדיוק?
גם החברות עם חברותי מתחזקת. אנחנו מלוות אחת את השנייה כבר כל כך הרבה שנים, שהפכנו כבר למשפחה. ועם זאת תמיד יש מקום לחברות חדשות, כמעט את כולן הכרתי פה בסלונה.

משלל העצות המועילות של השיעור הראשון בסדנה לקחתי לתשומת לבי את העובדה שלנשים בגילנו יש פעמים רבות חסרים תזונתיים וכדאי לבדוק מה חסר ואם יש צורך להשלים בתוספי תזונה כמובן בייעוץ רפואי.

ואי אפשר בלי המלצת קריאה, או שתיים לפחות. לימור בן חיים המליצה על הספר המצוין, שיש לי גם בספרייתי הפרטית האישה גיאוגרפיה אינטימית.

ואני מוסיפה המלצה ל"גופה של אישה, תבונתה של אישה" ובעיקר על הפרק העוסק בגיל המעבר, שעודד אותי מאוד כשנכנסתי לגיל הזה.

 

אז חמישים מה אמרנו: מורכב, מאתגר, מעניין ולצד הקשיים יש המון יתרונות.