בחום הקיצי הזה יצא לי לקרוא כמה ספרים המתרחשים באנגליה, חלקם בלונדון שבספרים היא תמיד גשומה ואנשים ונשים מהלכים בה במעילים ובמטריות, שמיה אפורים והכבישים והמדרכות מלאים בשלוליות. וכעת אני גם עורכת עריכת תרגום ספר מתח עם עורכת דין מבריקה ממעמד הפועלים, מעין ליזי בדיחי, המתרחש אף הוא ברחובותיה הגשומים ותחת שמיה האפורים של לונדון.
מקווה שהספרים יעזרו לכם להתקרר קצת. את הספר הראשון שאמליץ עליו קראתי ברומניה, בקרפטים היפים והקרירים אבל את השני קראתי לגמרי בקיץ הישראלי הלוהט. אז מספיק כבר עם מזג האוויר למרות שהוא נושא שיחה בריטי חביב ונתחיל…
נראה שאין ספר אנגלי יותר מאשר גברת בירד היקרה, מאת הסופרת: איי, ג'יי. פירס, בתרגומה המצוין של דנה טל, בהוצאת תמיר סנדיק המשובחת.
הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה ואמלין לייק נערה צעירה שארוסה משרת בצבא חולמת להיות כתבת מלחמה תחת אש. נראה שחלומה עומד להתגשם כשהיא מוצאת מודעה בנוגע לעבודה בעיתון. לאחר כמה עמודים משעשעים וברורים מראש לקוראת המנוסה הזאת לפחות, אמלין מבינה שהיא תבלה את המלחמה כשהיא קלדנית במגזין נשים ידיד האישה, בפיקוחה של גברת בירד המאיימת שיצאה היישר מהתקופה הוויקטוריאנית ויודעת בדיוק על מה מותר ועל מה אסור לענות בעיתון לנשים. ושהמלחמה והזמנים המשתנים לא פוגמים בדעותיה.
מעניין שהנושא המרכזי בספר הזה במה מותר לנשים לעסוק ובעיקר על מה מותר להן לחשוב ולדבר, הוא גם הנושא המרכזי בעוד ספר אנגלי מצוין שקראתי ואהבתי. הפעם זכינו בהוצאה מחודשת לרגל צאת עיבוד של הספר לסרט.
על חוף צ'זיל, מאת: איאן מקיואן, בתרגומה של סמדר מילוא, הספר יצא לראשונה בהוצאת עם עובד ב-2007, ויצא השנה מחדש, כשלעטיפתו תמונה מתוך הסרט, שיצא לאקרנים עכשיו.
הספר מתרחש כ-15 שנה לאחר עלילת גברת בירד היקרה, אבל מבחינה מסוימת זה עדיין אותו עולם. עולם שבו נערות ונערים ולא רק הם מתקשים לדבר ביניהם ובינם לבין עצמם על נושאים אינטימיים. ומקיואן מציין זאת כבר בפתיחת הספר:
הם היו צעירים, משכילים ובתולים שניהם בלילה ההוא, ליל כלולותיהם, והם חיו בזמן ששיחה על קשיים מיניים לא הייתה אפשרית בשום אופן.
נושא זה על מה אפשר לדבר ועל מה לא, ובטח מה יכול להתפרסם בעיתון הוא נושא מרכזי גם בגברת בירד היקרה. אמלין המאוכזבת מרגישה שהיא הייתה רוצה מאוד לעזור לנשים הפונות לגברת בירד, בעיקר לאלה הפונות בנושאים אסורים, כמו יחסים, נישואים, יחסי מין ועוד. היא מרגישה שהציפייה שנשים צעירות יישארו עליזות ותמימות בלב התופת שלונדון עוברת, וכשבני משפחותיהם האהובים מסכנים את חייהם היא בלתי אפשרית.
זוהי תקופה שבה נשים נדרשו להמשיך בחייהן כאילו דבר לא השתנה, כדי לא לפגוע במורל. אבל לא תמיד הצליחו להיות שמחות, להתנהג יפה לגברים ולהבליג על דברים, למרוח שפתון ולהקפיד להיות יפות כשהגברים בחופשה ולא לבכות ולהקדיר פנים כשאלה נסעו שוב להילחם.
אבל הנערות והנשים בלונדון במלחמת העולם השנייה לא רק ישבו בבית וחיכו. אמלין לייק מתנדבת בחוד החנית העירונית בתחנת מכבי האש שם נקראים הכבאים מדי לילה לכבות שרפות הנגרמות מההפצצות הכבדות שעוברות על לונדון, ולחלץ נפגעים מבין ההריסות. זוהי מלחמה שבה העורף נעשה חזית. מלחמה שמדגישה עוד יותר את הניסיון המגוחך לשמור על נשים כעל ילדות קטנות ותמימות.
פלורנס גיבורת על חוף צ'זיל גם היא נערה שיודעת מה היא רוצה. היא מוזיקאית מוכשרת המנגנת ברביעייה שתגיע רחוק. היא אוהבת את בעלה הצעיר אך מתקשה ליהנות מאינטימיות גופנית איתו עקב פגיעה מינית בילדות שהספר מרמז עליה.
בתקופה ההיא וזו עדיין מציאות עבור נערות, ונערים וגם נשים וגברים בימינו, אין לה אפילו את המילים לדבר ולברר את זה אפילו עם עצמה. המילים עצמן, הטרדה מינית, פגיעה מינית לא היו קיימות. הקשיים שלה מצטרפים לחוסר הניסיון והמבוכה של בעלה הצעיר, אדוארד, ומביאים לפיצוץ ביניהם המביא לסיום הנישואים.
הלב נכמר על הזוג הצעיר והאוהב שמסיים את חיי הנישואים שלו ביום שבו התחיל אותם. כמה הכול היה יכול להיות אחרת לא יכלו לדבר, לו פלורנס הייתה יכולה ללכת לטיפול שהיה עוזר לה להחלים מהטארומה או לפחות למצוא לה מילים. הספר כתוב נהדר והדמויות וגם דמויות המשנה משורטטות נפלא.
גם בסרט מצליחים להעביר את התקופה, את האווירה הסטודנטיאליות ואת הרקע המשפחתי המיוחד של כל אחד. פלורנס משתלבת נהדר במשפחתו של אדוארד, בחמלה ובעדינות שנמנעים ממנה היא עוזרת לטפל באמו הפגועה, הופכת לדמות אם לאחיותיו ומאחדת את המשפחה המתקשה להבין את האופן הפתאומי שבו הסתיימו הנישואים הקצרים. שוב אין מילים כדי להסביר מה קרה וזה גם לא נושא מהוגן לדבר עליו.
לפלורנס עדיין יש את המוזיקה שלה אבל אדוארד נותר מרוקן, ולא נותר לא רק אלא להצטער בסוף ימיו איך הניח לנערה עם הכינור ללכת? (היום בטח היו קוראים כך לספר – הנערה עם הכינור). מאוחר מדי הבין עד כמה אהבה אותו ובמילותיו עכשיו הבין… שהיא לא הייתה זקוקה אלא לוודאות של אהבתו, להבטחתו שאין כל צורך למהר בזמן שכל החיים לפניהם. אהבה ואורח רוח – אילו רק היו לו שני אלה בו בזמן – ודאי היו מסייעים לשניהם לעבור את התקופה הקשה. פנינה ספרותית של ממש, אל תחמיצו.
לאהבה ולאורח רוח – לשניהם נזקקת אמלין לאחר הדרמה שעוברת עליה באחד הלילות כתוצאה מהפצצה. ארוסה אומנם עוזב אותה בתחילת הספר למען אחות שהכיר אבל נראה שהיחסים ביניהם לא היו עומדים במילא במבחן המלחמה. היחסים העמוקים והמרתקים באמת בספר הם בינה לבין חברתה הטובה. היא נדרשת להמון אהבה ולאורח רוח כדי לשקם את יחסיהן וגם כדי לנחול הצלחה בקריירה בסופו של דבר.
בספר עליז לכאורה זו יש עיסוק בשאלות חברות, אובדן והאפשרות להתאושש מזה ובמעמד הנשים ומה מותר ומה אסור להן, ומה קורה כשנשמעים לאמת הפנימית ופועלים באומץ למול הנסיבות?
הנימה של גברת בירד היקרה, היא משעשעת והדמות הראשית נהדרת, אי אפשר לא להתאהב בה. אבל גם ספר זה כמו בעל חוף צ'זיל הנוגה יותר עוסק בנושאים שהם עדיין רלוונטיים ביותר לנו בישראל של היום, שגם בה גורמים שמרניים רבים מנסים עדיין להכתיב לנשים מה מותר ומה אסור להן.
קחו דוגמה מאמלין לייק ולא תצטערו…
להמלצות נוספות על ספרים, ולהכיר אותי ואת שירותי העריכה שלי ממליצה להיכנס לאתר שלי – שלומית ליקה ספר משלך