בסוף השבוע קראתי את ספרו של יאן קוסטין וגנר, הסופר הגרמני-הפיני המצליח "השתיקה", לא קראתי את ספרו הקודם שהתפרסם בארץ "ירח קפוא" ואני בהחלט מתכוונת להשיג אותו. הספר התאים לי למזג האוויר הסתווי עם הגשם שהגיע ולמזג האוויר הפנימי שלי שהוא גם מעונן קצת לאחרונה.
שם הספר מרמז לשתיקתו המתמשכת של אחד מגיבורי הספר, אבל יש בו גם רמז לסגנון ולכתיבה. ההתרחשויות בספר הן פנימיות, מהורהרות, נדמה שלא הרבה קורה מעל פני השטח, אבל הרבה קורה בפנים בתוך נפשן של הדמויות ובדמיונן של הקוראים. אני מאוד אוהבת כתיבה חסכונית, ויבשה שכזאת. היא מתכתבת גם עם הנופים הפיניים: האגמים, היערות, הבתים המבודדים שמהווים את הרקע לסיפור.
ילדה נעלמת בדיוק באותו מקום בו 33 שנה קודם נעלמה ילדה אחרת, שגופתה נמצאה, אך עד היום הרצח לא פוענח. ההעלמות הנוספת, בדיוק באותו מקום, מסעירה את התקשורת והמשטרה ומביאה להתהוותו של כדור שלג שבסופו נראה כי התעלומה פוענחה.
נראה שמה שמעניין את הסופר הוא התהליכים הפנימיים שעובר הפושע בדרכו אל הפשע, הוא מנסה לתת מילים לזוועה שבדרך כלל אנחנו נמנעים ממנה. מנסה להבין את נפשו ומניעיו של רוצח ילדים, של פדופיל. לא מקום נעים להיות בו. אבל אולי הכרחי עם אתה כותב ספרי מתח ומנסה לפענח את נפשם ומניעיהם של הגיבורים שלך.
מתוך ראיון שהתפרסם ב"ישראל היום" עם הסופר: http://www.israelhayom.co.il/article/124869 ואכן זה בדיוק מה שהוא אומר בראיון "אני אוהב מתח שקט, חבוי. אנטי קליימקס, אם תרצה. זה הרבה יותר מהנה בעיני ממרדף מכוניות או מסיום מפוצץ. אני חושב שהכתיבה שלי מתרכזת בעיקר בחיפוש, ובתקווה – במציאה, של דרכים אל נפשן של הדמויות הפועלות. המכנה המשותף לכל הדמויות הוא, שהן מעומתות עם מצבים קיצוניים. אני מנסה להתקרב אליהם וליצור עבורם את שפתם".
הבלש בספר, קימו יואנטה, (מה יהיה עם השמות האלו, נורבגיים, פינים, שבדים, מה לעשות הם כנראה כותבים עכשיו את ספרי המתח הטובים ביותר), מתמודד או יותר נכון, שקוע באבל על אשתו. וממקום זה הוא מתבונן על האימא שאבלה כבר 33 שנה על בתה שנאנסה ונרצחה, וגופתה נמצאה באגם, על ההורים שבתם נעדרת כעת, ועל קטולה הבלש שיצא לגמלאות ועסוק בניסיון לפתור את תעלומת רצח הילדה שרודפת אותו כבר 33 שנה.
אבל המרתקת מכולן היא הדמות השותקת, זו ששתקה 33 שנה ועכשיו ההעלמות השנייה, הנוספת, גורמת לה לפעולה, שמניעה את הספר. נראה שהוא טימו, הוא הגיבור האמתי של הספר. אנחנו עוקבים אחריו מהרגע שהוא שומע בחדשות על ההעלמות החדשה,דרך המסע הפנימי והחיצוני שהוא יוצא אליו, עד לסופו המר.
ספר מעורר מחשבה, שממשיך ללוות את הקורא, או לפחות הקוראת המסוימת הזו, עוד הרבה לאחר הקריאה.
השתיקה, כתר, תרגום: דפנה עמית, 2013, מתח
האתר של כתר: http://www.keter-books.co.il/
[…] שכמו בספר השתיקה המצוין, ספר מתח שהמלצתי עליו והנוגע גם הוא בהעלמות של ילדות, לאחר שנתיים נעלמת משם […]