אני קוראת ספרים מגיל ארבע, אבל השנה עם הקורונה והסגרים נראה לי שקראתי יותר מתמיד. וזה אומר שיצאו המון ספרים חדשים – ספרות מקור ותרגום, עיון ושירה, ספרי נוער וילדים. למרות שאוהבים להספיד את הספרות בכלל ואת הספרות העברית בכלל, החוויה שלי ושל קוראות וקוראים רבים שונה לגמרי.
מה שלא ממש חדש עבורי אבל התגבר מאוד השנה הייתה קריאה בספרים דיגיטליים דרך אתר עברית, יש לי ספרייה שהולכת וגדלה בנייד – וכיף שהיא איתי בכל מקום.
אחת התופעות המשמחות של השנים האחרונות היא הריבוי המבורך של הוצאות ספרים עצמאיות, ביניהן הוצאת שתיים החדשה של הסופרות והעורכות אורנה לנדאו ומירי רוזובסקי, שספריה, כולם מקור, מככבים בסיכומי השנה, וגם אצלי תוכלו למצוא אותם.
כבר כתבתי פה על אהבתי לקובץ הסיפורים המופלא שבר ענף ירוק, של בלה שגיא, ואני רוצה בהזדמנות זו להמליץ גם על בבת אחת, אחד מסיפורי האהבה המשמחים ווהמתוקים שקראתי השנה, עד שהגשם יבוא, ספר ישראלי מאוד, נמר בירושלים, המצוין על נער ונערה שלא יצאו לכם מהלב, כאילו אין אהבה בעולם – על משפחה לא מתפקדת במיוחד, התפללתי לדרקונים דרך עץ, ספר מיוחד על מה קורה למשפחה שילדה הופך לילד אחר ופעמונים של מאי, על יחסי אימהות בנות.
בכולם קולות חדשים, בשלים ומרתקים, מחכה לספרים הבאים שיצאו אצלן.
בין ההוצאות החדשות והישנות שאהבתי את ספריהן – תשע נשמות, אפרסמון ולוקוס.
מספרי הוצאת אפרסמון אהבתי השנה את תמציות, ממואר קצר ובו תמונות ומפגשים, סיפורים והתרשמויות משישה מטרופולינים רשומים בתמציות, שבהן מספרת אנה-מריה יוקל על חייה וחוויותיה מהמאה ה-20: על הגירה ועקירה, על התחלות חדשות בפראג ובברלין, בלונדון ובירושלים, אך גם מתקופת השואה כנקודת מפנה בלתי הפיכה.
*
מספרי תשע נשמות, שהמלצתי עליהם השנה רציתי להוסיף המלצה על – האנאלפביתית המצוין, ממואר מרתק של מחברת המחברת הגדולה, ספר קטן גדול, על ילדה שחייה הם ספרים.
ומהוצאת לוקוס – ממליצה על מה זאת אהבה, ענת לויט – ספר לאוהבי חתולים.
גם הוצאת עם עובד המשיכה להוציא ספרי מקור ותרגום משובחים המטבח האחורי, ונעדרים קרים, שני ספרי מקור נפלאים מהטובים שקראתי השנה. ושנת המנוחה והמרגוע שלי – המצוין והעוכר שלווה.
אהבתי גם את לשרוף אדמה לפעמים שיצא בידיעות ספרים, ספר ביכורים מרתק. ממחוזות פחות מוכרים, ואת בייבי בלוז שכבר המלצתי עליו, ואת מתחת לעור בהוצאת עברית של שירז אפיק, גם עליו המלצתי.
בתמיר ספרים יצא ספר הפנטסיה הטוב ביותר שקראתי השנה – מכשפות מאז ולעולם, על עולם טיפה שונה משלנו, מעין היסטוריה אלטרנטיבית של הכישוף, עולם שלגמרי הייתי רוצה לחיות בו. אהבתי גם את ילדי דם ועצם שיצא בזב"מ וכבר יצא לו ספר המשך, פנטזיה בניחוח אפריקני, ואת הנסיך האכזר של הולי בלק הוצאת מודן, ספר ראשון על ממלכת הפיות האכזרית וכיצד לשרוד בה, עם גיבורה נהדרת, שגם לו יצא ספר המשך השנה.
ספר נוער ומבוגרים מצוין שהלך קצת לאיבוד בשפע – אדוארד היקר – הוצאת אריה ניר, מודן. ספר על נער הניצול היחיד מתאונת מטוס שמאבד את משפחתו – אדוארד היקר הוא סיפור התבגרות מרגש ומפעים על אובדן ועל חיפוש משמעות, על פרֵדה וחיבור מחדש ועל כאב ותקווה. דיוקן רב-ממדי ועוצר נשימה על יכולתו של הלב השבור לשוב לאהוב.
קראתי גם שירה מצוינת, את ספר הקורונה מבחינתי – כדי להסתדר עם המצב, של מיה טבת דיין המעולה, בדק בית, המקסים של עינת לביאד, ןכאב מרחקים של שרי שביט, ששבר את ליבי
אני אוהבת היסטוריה ובמסגרת אהבתי לתרבות האנגלית ולהיסטוריה קראתי שני ספרים מרתקים על צ'רצ'יל שעה אפלה, המרתק שראיתי גם את הסרט, ואפקט צ'רצ'יל. "וינסטון צ'רצ'יל היה מוט הברזל של הגורל. אלמלא היה במקום שהיה והציב התנגדות, הרכבת הנאצית הייתה טסה קדימה. בהתחשב בקורותיו עד אז, נֵס שהוא בכלל עוד חי" והמלצתי גם על צופן הוורד , עוד רומן היסטורי מרתק שיצא בהוצאת אריה ניר.
ילדים ונוער –
אמילי ממולד ירח הנהדר, מאת מחברת האסופית, שיצא בוצאת טל מאי שמצטיינת בספרי ילדים ונוער, ואני קונה לאחיינים שלי כל ספר שיוצא בסדרת ראשית קריאה שלהם, אהבתי מאוד את שמלה מסתובבת על בן שאוהב לרקוד וללבוש שמלות מסתובבות.
מקווה לשנה ספרותית טובה לא פחות.