תיירי הזמן – המלצה על ספר שמראה שכולנו תיירים בזמן

  כולנו למעשה נוסעים בזמן ובמרחב, ומה שמניע אותנו הם הרגשות, הזיכרונות
והאהבות שלנו. אל תטעו בספר הזה הסיפור האמיתי, הוא על געגועים לאב שאיננו, ומה
אנחנו מוכנים לעשות כדי לראות אותו שוב.

כילדה בשנות השבעים, כשהיה ערוץ אחד ששידר בשחור לבן, אחת התוכניות האהובות עליי הייתה מנהרת הזמן, עם שני החוקרים טוני ודאג שכל פעם הגיעו לתקופה אחרת בהיסטוריה, באמצעות מכונת הזמן שפיתחו. הייתי מרותקת למסע ואני זוכרת במיוחד את הפרק על מלחמת טרויה, כבר אז אהבתי את המיתולוגיה היוונית.

בעוד בסדרה ההמצאה היא חלק מפרויקט צבאי סודי, הרי בספר הביכורים של התסריטאית והעורכת עדי ענבי, תיירי הזמן שיצא לאחרונה בידיעות ספרים, המכונה היא פרויקט סודי של אלברט איינשטיין.

בטי אוליברי, הגיבורה, משוכנעת שלאלברט איינשטיין יש משוואה לא פתורה שמוכיחה את היתכנותו של מסע בזמן. היא מנסה למצוא את המשוואה כדי להפוך את התיאוריה למציאות, וזוכה בעיקר בלעג מצד הקהילה המדעית, שגם כך כאישה צעירה היא מרגישה בה זרה.

המניע שלה הוא אישי, היא משוכנעת שיש משהו חשוד במותו של אביה, והיא רוצה לחזור בזמן כדי להציל אותו. אל מסעה מצטרף ד"ר יואל מינקובסקי, פיזיקאי ובנו של פיזיקאי מפורסם. המסע אכן לוקח אותם למקומות שונים ולמפגשים מרתקים במרחב ובזמן, זהו ספר מתח בדיוני בהשראת מאורעות ודמויות היסטוריים, שהצליח לחבב עליי את הפיזיקה, ואת הדמויות.

הצטרפתי לחברתי לי-את הלר, למפגש עם הסופרת שנערך על ידי קהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות ספרים, בסיפור פשוט, חנות עצמאית מקסימה לספרים.

עדי ענבי סיפרה: "התחלתי לכתוב את הספר לאחר שאבי נפטר. בשבעה ישב על ידי מישהו שסיפר לי על אבא שהיה המורה שלו והשפיע מאוד עליו, הוא היה מהנדס כמו דמות האב בספר". ענבי חיפשה אחר מחברותיו, כדי להיזכר בכתב ידו ולקרוא את המחברות. היא המשיכה וקראה הרבה על פיזיקה וזה ניחם אותה.

בין היתר בקריאתה הגיעה לאיינשטיין ולתיאוריות שלו. היא נתקלה במכתב ובו הציטוט של איינשטיין

"שלמי שמבין פיזיקה העבר, ההווה והעתיד הם חסרי משמעות" .

הכתיבה עזרה לה להתמודד עם האבל על אביה, והיא שלבה בספר זיכרונות ממנו.
עדי מתעניינת בהיסטוריה, בפיזיקה, ובמיוחד במלחמת העולם השנייה, את כל אהבותיה הכניסה לספר. היא בנתה מארג מרתק של כל הנושאים האלה, עם חוט בולט של אהבתה לאביה וגעגועיה אליו.

ספר נוסף שאני אוהבת ועוסק גם הוא במסעות בזמן הוא למעשה החלק הראשון בטרילוגיה – כל הנשמות מאת דבורה הרקנס. בארץ לצערי יצא רק החלק הראשון ונקרא ליל המכשפות, אך לשמחתי יצאה הסדרה בעיבוד טלוויזיוני והשלמתי את הקריאה באנגלית.

הגיבורה דיאנה היא מכשפה בעולם שיש בו מכשפים, ערפדים ושדים לצד בני אדם. היא כמו אביה ניחנה ביכולת לנוע בזמן. כשהיא ואהובה, מתיו הערפד עוברים על חוקי הקהילה שאינם מרשים קשר רומנטי בין יצורים מגזעים שונים הם מוצאים מחבוא בזמן בלונדון בתקופה האליזבטנית ומשתקעים שם. אביה של דיאנה גם הוא נוסע בזמן פוגש בה במקרה וכועס עליהם על שנשארו תקופה ארוכה מדי לטעמו. הוא טוען שיש כללים למסע בזמן – עלייך להיות מעין אנתרופולוג צופה מהצד ולא משתתף פעיל.

כולנו זוכרים טרילוגיה נוספת – את סרטי החזרה לעתיד שם שינוי קטן בעבר הביא להווה שונה לגמרי. בספר תיירי הזמן, יש טענה שהזמן מתקן את עצמו.

הספר תיירי הזמן, עם זאת שהוא מותח מאוד ונרקם בו גם סיפור אהבה יפה – מעלה שאלות מוסריות ופילוסופיות – על מעבר בין הזמנים, מתי הוא מותר ומתי אסור? מה מותר לעשות ומה לא? מה מקומם של החיים ושל המתים? האם המוות הוא חסר משמעות בעולם שבו אפשרי לחזור בזמן? וכמובן תמיד יש מי שינצל המצאה כזו לצרכיו האישיים.

מדע בלי מוסר הוא נשק מסוכן, לא יכולתי שלא לחשוב על פיתוח של התיאוריה של איינשטיין שהביא להמצאת הנשק הגרעיני, אולי מוטב היה לחזור בזמן ולהשמיד אותו.

בחודש הבא נציין שנתיים למותו של אבי, התחברתי לרצונה של בטי וגם של עדי לחזור בזמן לעוד כמה רגעים עם אבא, חשבתי לאן אני הייתי בוחרת לחזור? סודי בהחלט.

הספר מעלה הרבה שאלות, וזה אחד הסימנים לספר טוב. ממליצה לאוהבי היסטוריה, מדע בדיוני, מתח ואהבה, ולמי שאוהב ואוהבת כמוני ספרים טובים על מסעות.