קראתי כל כך הרבה ספרים טובים השנה, וכרגיל אני רוצה לשתף אתכם בספרים שאהבתי במיוחד. קל לי לזכור את הספרים לפי ההוצאה שהוציאה אותם וכך גם נראות הספריות הרבות בביתי.
אהבתי שני ספרי מקור חדשים שיצאו לאחרונה בעם עובד – הראשון, אל תקרא לי אום כולתום מאת יוכי שלח, והשני, ריבועים פתוחים מאת ערן בר-גיל. כעורכת ספרים וכקוראת אני מעריכה מאוד את בחירותיהם של עורכי הסדרה הספרייה בעם – מאיה פלדמן ויובל שמעוני. שמצליחים למצוא ספרי מקור ותרגום משמעותיים ומקוריים., ספרים שנשארים איתי לזמן רב לאחר הקריאה ויש להם מה להגיד מעבר לעלילה.
אל תקרא לי אום כולתום מאת יוכי שלח, עורכי הסדרה: מאיה פלדמן ויובל שמעוני, עם עובד, 2022.
יוכי שלח היא סופרת ומרצה לתקשורת ולקולנוע. ב-2006 החלה לכתוב רומנים בלשיים. ספרה הראשון, "אחד בספטמבר" (הוצאת עברית, 2006), הוקדש לבתיה גור. אירועי ספרה השלישי, "רצח, צדק חברתי", מתרחשים בקיץ 2011 בתל אביב של המחאה החברתית. הוצאת ePublish 2013.
שני הספרים עוסקים לכאורה בתעלומות רצח אך למעשה הם עוסקים בנושאים חברתיים. באל תקרא לי אום כולתום הספר מתרחש בתקופה משמעותית מאוד בחיינו, שהיום אנו רואים את ההשלכות שלה עם המהפכה המשפטית. התקופה היא הימים שלפני מלחמת ששת הימים על אווירת הייאוש והחרדה שלפניה, המלחמה והאופוריה שפרצה אחריה, ואיתה משמעות השליטה על אוכלוסייה ערבית גדולה בשטחים. כמו שאומר מנהל תחנת המשטרה שבה מתרחשת עלילת הספר, "אנחנו בקושי משתלטים על הפשע בחולון איך נתמודד עכשיו עם מיליון ערבים?" שאלה טובה, הזרעים שנזרעו אז השתלטו עלינו היום.
הגיבורה זמירה שוטרת המועסקת כפקידה כי נשים אז לא עבדו כשוטרות היא חברתה הטובה של מירי שבעלה פושע ומודיע משטרתי הוא קורבן הרצח. במסגרת עלילתית זו הספר עוסק ביחסי נשים וגברים, עולים מזרחיים ואשכנזים, משפחה פטריאכלית וניצול מיני והמחיר שמשלמים עליו. במהלך הספר מתבררים סודות ושקרים בחיי הנשים והברית החזקה ההולכת ונרקמת ביניהן. אהבתי שיש לספר פתרון רשמי ופתרון אחר שנרמז ונתון לפרשנות הקוראים. ספר ישראלי מאוד ומומלץ.
אחפש גם את ספריה הנוספים ומחכה לספריה הבאים. סופרת מוכרת פחות שכתיבתה שופעת צלילים, מראות, ריחות וטעמים הציירים תמונה של זמן ומקום. שכונת תל-גיבורים בחולון במהלך תקופת מלחמת ששת הימים.
ריבועים פתוחים, ערן בר-גיל, עורכי הסדרה: מאיה פלדמן, יובל שמעוני, עם עובד 2023
ציור העטיפה: נטע ליבר שיפר, עיצוב העטיפה: יהודה דרי
המלצה נוספת על ספרו של סופר ותיק ואהוב, ערן בר-גיל שהמלצתי כאן על ספרו היפה על הדבש ועל המוות, הפעם זהו ספר השזור מכמה קולות ועלילות המתחברות יחד.
תחילתו בקיץ 1985, אנו פוגשים בסיפוריהן של שתי משפחות הגרות באותו בניין. אנו פוגשים את ניבה, אחות במקצועה, החיה עם בעלה ושני בניה הצעירים באחת מהדירות. בדירה ממול מתגורר זוג אבינועם בעל חנות חשמל ואשתו אלישבע שמצליחה לאחר ניסיונות ארוכים להיכנס להיריון, שתי הנשים הופכות לחברות טובות.
ניבה מתעוררת לבוקר שבו המשפחה עוברת לבית במושב ונזכרת במה שקרה לפני כמה שנים. אז קרה אסון שחיבר בין שתי המשפחות ומניע את עלילת הספר. ניבה בסוף משמרת בבית החולים מזהה את אבינועם כשהוא מגיע פצוע לבית החולים. מהר מאוד מתברר שאשתו לא שרדה את התאונה ושהתינוק כן. אבינועם לא יכול לטפל בתינוק ומבקש מניבה לטפל בו. כמו בטרגדיה יוונית נזרעים הזרעים – ניבה ומשפחתה נקשרת לתינוק ושתי המשפחות הופכות למעשה למשפחה אחת.
בחלק השני יש קפיצה בזמן לקיץ 2005, ואנו מתוודעים בו לילד הקטן שגדל והיה לגבר, נוגה, בנם של אבינועם ואלישבע. נוגה הוא ארכיאולוג החופר בחפירת הצלה, מכאן שם הספר ריבועים פתוחים, ריבועי החפירה. אנחנו מתוודעים לחייו של נוגה ההולכים ומתפוררים. נגה נקרא לשירות מילואים ומוצא את עצמו משתף בקרבות בלבנון. תיאורי החפירות וכן תיאורי הקרבות הם מהחלקים האותנטיים והמרגשים בספר, ומעלים תמונה ישראלית מאוד.
החלק השלישי מתרחש בקיץ 2008, ומפגיש אותנו עם גיבורה חדשה, גפן, בתה הקטנה של ניבה שצמחה לאישה צעירה המחפשת נושא לפרויקט הגמר שלה בקולנוע ומוצאת אותו בסודות ובשקרים במשפחתה. גם זהו חלק יפה ונוגע ללב שעוסק ביחסים במשפחה, באב שמאכזב ונעלם, בחיפוש אחר אמת ביחסים מה שמביא להתקרבות בין גפו לאחיה ולאמה, ולשזירת חוטי הספר לקראת סיום.
אהבתי את העיסוק בארכיאולוגיה שמזכיר את העיסוק בעבר שבספר, בבחירות ומשמעותן ומה אנו יודעים באמת על האנשים שאנו אוהבים.
לקראת ראש השנה המתקרב ממליצה על ספרים אלו העוסקים בין היתר, בחברה הישראלית, במשפחות ובסודות ושקרים ועם זאת יש בסופם אופטימיות זהירה.
מקווה שגם השנה הזו תתחיל עם בשורות טובות. חג שמח ושנה טובה.