כעורכת ספרותית ומלווה כותבים, וכאוהבת היסטוריה ורומנים היסטוריים זכיתי לערוך ספרים לא מעטים המספרים סיפורים מרתקים על תרבויות שונות ועל נשים שהן דמויות היסטוריות מעניינות. זהבה חן טוריאל מחברת הבנקאית מנאפולי, שנמכר במאות עותקים רק באתר עברית, חוקרת את יהדות הלדינו, וכעת אנו עובדות על ספר חדש שיצא בקרוב ועוסק בשושלת נשית מרשימה בפורטוגל.
ערכתי את ספרה הנפלא של ניצה שחר, להביט מעבר לצל שזכה לביקורות טובות ומספר על שושלת נשית מעירק ועל סיפור העלייה לארץ, וכעת אני עורכת ספר מרתק על דמות נשית מיהדות תימן.
אני אוהבת סיפורי התבגרות, ואניספרים העוסקים בכישוף, בקסם ובפנטזיה, וזו אחת הסיבות שאהבתי כל כך את הכול אודות סופי מאת שרית גרדוול, רומן חניכה והתבגרות מרתק השופע כשפים ושדים והוא לגמרי משלנו.
כמו תמיד כשאני אוהבת ספר שמחתי לדבר עם הסופרת שרית גרדוול:
הספר הוא סיפור התבגרות וחניכה של סופי, נערה אמיצה שכולה אש ולהבה. אמה של סופי וסבתה הן בנות יהודי תימן. הספר מספר גם את סיפורן של מזל סבתה וחברותיה, שהם מהנשים המושתקות ביותר בחברה גם מהגרות וגם מבוגרות. לתחושתי יש פחות ספרים על יהדות תימן, חוץ מגלבי של איריס אליה כהן, שאנחנו מכירים ונכנסו לקאנון הישראלי, בניגוד למשל לספריו של אלי עמיר (כתבתי על ספרו נער האופניים, מוזמנים לקרוא) או סמי מיכאל העוסקים ביהדות עיראק ובקשיי הקליטה שלהם בארץ. שרית אכן מוסיפה שיש ספרי מחקר רבים בנושא יהדות תימן אך פחות ספרי פרוזה. ספרה הראשון ספרי תמה התמימה, הוא במילותיה, "רומן היסטורי המבוסס על סיפורם של סבי וסבתי, מנקודת מבט נשית. בספר אפשר לקרוא על הטרגדיות שעברו במעברות, על ההצלה ממחנה חשד בעדן, בן גוריון שמע על מה שקורה שם והעלו אותם לארץ".
התעניינתי מה משך אותה לנושא: "זה מהבית", ספרה "רציתי לכתוב את הסיפורים של בני משפחתי, הסיפורים שאני מכירה, וערכתי תחקיר מאוד מעמיק. בתימן ליהודים היו יחסים מורכבים עם השלטון המוסלמי. בחוקי השריעה היהודי הוא נחות וצריך לשלם מס, ובתמורה הם היו מוגנים יחסית. כשהייתה התעוררות ציונית המצב השתנה לרעה.
ככל שלמדתי את התרבות וההיסטוריה של יהדות תימן. הבנתי כמה אנשים לא יודעים על התרבות הזו. היו סיפורים על שדים כמשהו שהוא חלק מהתרבות, היו קמעות שנתפרו ללבוש ועוד. היה ידוע שצריך להיזהר מעקבות של אישה בצורה של תיש. זה נכנס לתרבות הישראלית כל הנושא של עין הרע. עם זאת זה נחשב שייך לתימן ותמיד אמרו שאין בישראל שדים".
הכול אודות סופי הוא ספר לנוער שיצא במסגרת פרא סדרה מצוינת לנוער בעריכת יותם שווימר ובהוצאת טל מאי המשובחת שמתמקדת בספרי ילדים ונוער. זה ספר לנוער בוגר, ארבע עשרה פלוס, וכמו כל ספר נוער מוצלח הוא מתאים מאוד למבוגרים. יש בו נושאים המופיעים בספרות נוער – מקובלות, שונות, אהבה ראשונה, חבורה שיוצאת לגלות תעלומה, יחסים עם ההורים ועם הסבתא, עם זאת מה שמיוחד הוא והרקע התרבות התימנית והמגיה העוסקת בשדים.
שרית ממשיכה, "הרבה דברים בסיפור מבוססים על הילדות שלי בפרדס חנה. מזל (סבתה של סופי הגיבורה) הייתה סבתא של בני הדודים שלי, שהייתי הולכת אליה ועושה משלוחי לחוח לחברותיה (כמו בסיפור, משלוח אחד כזה הוא המאורע המחולל בספר).
היא הייתה מספרת לי על שדה שעזרה לה להיכנס להיריון בתנאי שהיא תביא לה את הילדה. (כמו באגדת עוץ לי גוץ לי, זה מוטיב חוזר באגדות כמו גם מוטיב הילדים החילופיים). מזל נכנסה להיריון, אבל עלתה לארץ וכך חמקה ממילוי חלקה בעסקה. עם זאת מסתבר שאי אפשר באמת להתחמק מהמחיר שמשלמים כדי לעשות עסקה עם השדים או השטן. ומסתבר שהשדים והשדות הגיעו גם הם לישראל.
למרות הנושאים הרבים שבהם עוסק הספר, נראה לי שהלב שלו הוא מערכת היחסים בין סופי לאמה. סיפור היחסים בין הבת שהיא כולה אש והאם שהיא מכנה אותה עין קרח. הן עוברות תהליך של התקרבות ובו הן לומדות דברים חדשים על עצמן וכמו בכל סיפור משפחתי נחשפים סודות ושקרים. הדמויות בספר נפלאות, סופי ובני משפחתה, חבורת בני הנוער המקיפים אותה, ושוב עולה נושא שמופיע הרבה בספרי נוער המשולש הרומנטי שנוצר בינה לבין שני נערים, אחד מהם עולה מאתיופיה שממוקם נמוך ממנה בשרשרת המזון החברתית, והשני נער מהמושבה שהוא כמובן מהמקובלים. כמו שמזל אומרת: "הישראלים לא אוהבים מישהו שהוא כהה יותר מגבינה צהובה".
לכל דמות יש עולם פנימי. לכל דמות יש פצע, והיא סובלת מעוולות שסופי האמיצה מנסה לצאת נגדם ומשלמת מחיר על כך. הפנטזיה המתבטאת בנוכחות השדים. יש המון הפתעות וטוויסטים בעלילה, אנו לומדים להכיר את השדים שבפנים והשדים שבחוץ.
סופי היא ילדה של אש ולהבה, היא אמיצה ורוצה להיות יד הנפץ. והיא משלמת מחירים על האומץ. אלו שנות השמונים של המאה ה-20, טרום המסכים והילדים מבלים בחוץ שכונה. סופי מאוד עצמאית אין פיקוח הורי, ועם זאת אמא עובדת וכמעט לא נוכחת וזה חסר לה.
יש בספר נושאים רבים ומעניינים, זהו אריג צבעוני שאפשר למצוא בו חוטים רבים. אני התאהבתי בסופי, הילדה האמיצה, שדבקה בבחירותיה גם אם הן לא פופולאריות ורודפת אחרי האמת.
זה גם סיפור של נשים, על כוח נשי, על החבורה של הנשים הזקנות, הסבתות התימניות, שלמעשה מבחינה חברתית הן שקופות, אבל הן מוצאות את הדרך שלהן להחזיק בכוח. הן הקימו מעין שירות לציבור – שירות רוחני אלטרנטיבי. שרית העניקה להן מקום, האהבה שלה אליהן מורגשת, והספר מוקדש להן.
היא מנסה לתת להן מקום ומשמעות, כנשים חכמות, זקנות השבט, המחוברות לידע קדום, וכן כסבתות המטפלות בדור הנכדים, ולהסב את עינינו לנשים שפה בארץ ובחברה הישראלית לא נתנו להן מקום. בעיניי זה אחד הדברים החשובים בספר. נשים מבוגרות נחשבות בתרבויות רבות למכשפות וסובלות כתוצאה מכך. פעם שרפו אותן על המוקד, הם נחשדו במעשי כשפים בעיקר כי היה להן ידע בצמחי מרפא ובריפוי. נזכרתי בעוד מכשפה נהדרת מהספר שכתבתי עליו עקורה, שעוסק במכשפה העוסקת גם היא בצמחים וזוכה לבוז מהקוסמים שרואים בכישוף מדע.
שרית גרדוול בספרה היפה ובאמצעות סופי (חוכמה ביוונית), מפתה אותנו להביט בהן, בנשים הזקנות והחכמות, ובתרבות שלהן ובכך מעשירה את התרבות של כולנו.
הספר גם מוקדש להן: "לזקנות של שכונת התימנים, שאהבו אותנו ללא תנאי עוד לפני שענינו לשאלתן "הבת של מי את?"
כל סיפור כזה מוסיף לסיפור של כולנו, בעיקר לסיפורי הנשים שפעמים רבות היו מושתקים ונעלמים מאיתנו, הגיע הזמן שיספרו לנו אותם מחדש ושאנו נתבע אותם לעצמנו.
מוזמנים לאתר של שרית