קיץ חם, יולי הלוהט הסתיים ואוגוסט הלוהט לא פחות לפנינו.
כדודה לשני מתולתלים קטנים וכמי שהיא "אשתו של סבא" ומפנקת שני נכדים קטנים וחמודים לא פחות, אני מבינה ללב הורים לילדים קטנים. כשמיכי שלי היה קטן סיפרתי לו סיפורי ילדים ממש מהחודשים הראשונים, הבן זוג לא כל כך הבין את זה, אבל אחרי מיליון בוא אלי פרפר נחמד אחת המילים הראשונות של הילד הייתה "פה פר".
אני מקבלת ספרי ילדים רבים לקריאה ולסקירה וכשהם טובים זה תענוג. הסופר הרוסי מקסים גורקי כבר אמר שלכתוב לילדים זה כמו לכתוב למבוגרים רק יותר טוב.
כשאני מקריאה אני מיד שמה לב אם יש עניין אם עולה חיוך, כשהם אוהבים הם אוהבים, וכשהם אוהבים הם דורשים לשמוע ספר אהוב עוד, ועוד ועוד.
אני מאמינה שלא כדאי לקרוא רק בשעת קריאה לפני השינה. אפשר לערוך "שעת סיפור" במשך היום, לקחת את הספר לבריכה, לסבא וסבתא, וגם לנסיעה לחופשה, כדי שיהיה ניתן לשמור על טקס "הסיפור לפני השינה" גם מחוץ לבית.
אז אלו ספרים חדשים אהבתי ואני ממליצה עליהם? ילדג הוא הראשון, בהמשך יהיו המלצות על ספרים נוספים, רמז על ילדה מתולתלת במיוחד, כדאי לעקוב.
ילדג, עדי זליכוב רלוי, איורים, אביאל בסיל, ידיעות ספרים, 2017
שיתוף פעולה מוצלח בין סופרת מוכשרת לילדים עדי זליכוב-רלוי, ומאייר נהדר אביאל בסיל. זהו שיתוף הפעולה השני ביניהם, קדם לו ספר מקסים "מעשייה לנר ראשון", על סופגנייה שלא רצתה קישוטים והילדה שבחרה בה. המלצתי עליו בהמלצות לספרי ילדים לחנוכה.
הפעם מתרחש הסיפור בחוף הים, אולי המקום הישראלי ביותר שיש. אני גדלתי בבת ים, עד לגיל עשר. אמי הייתה מורה ואת כל החופש הגדול בילינו בים. הייתי ילדה שאהבה להיות לבדה, שקועה בעולמה הפנימי, והמים הצלולים והחול הזהוב התאימו לי מאוד. יכולתי לבלות שעות בין הגלים ומתחתיהם.
גם הספר הזה מתחיל בסיטואציה מוכרת, אבא, אמא וילדה כולם ללא שם "חבורה לתפארת", יוצאים לפנות ערב לים. גם הילדה הזו מתולתלת, כמו ב"גוזלים בראש" המקסים עליו אכתוב בהמלצה הבאה, אולי מתפתחת כאן מגמה?
בתיק מלבד הכריך, בקבוק הגזוז והמגבות יש גם שלושה ספרים. הילדה אינה חולמת להיות נסיכה אלא הפלא ופלא להיות לדג והיא מכונה כשם הספר – ילדג. לספר מקצב נפלא, חריזה נהדרת ותענוג להקריא אותו.
השפה עשירה, אינה מתלידת, ההפך היא ממש שירה וכמו בספר הקודם מזכירה לי מאוד את שיריו של אלתרמן לילדים. בכלל שורה על הספר רוח מיוחדת, שהחזירה אותי לאחור לילדותי. גם אני אהבתי לקרוא שירי ילדים, זאב, אלתרמן, מרים ילן שטקליס. אהבתי את צלילן של מילים שלא תמיד ידעתי מה המשמעות שלהן. וגם פה המילים והמקצב נושאים אותנו לעולמות קסומים ודמיוניים.
"וכך שניהם שטים יחדיו,
כוכב הים והילדה,
מול אופק ושקיעה זוהרת,
חולמים על ארץ לא נודע".
מה שהחזיר אותי לאחד השירים שאהבתי שאני זוכרת עד היום
"מפרש בודד, מלבין באופק
בתעלת ים וערפיליו
מה יבקש בארץ רוחק?
מה במכורה עזוב עזב"
בשיר היפה מהספר "מפרש בודד מלבין באופק" הילכו עליי קסם המילים והמקצב. אני חושבת שחשוב וטוב לכתוב לילדים שירה, גם אם לא יבינו את כל המילים הם יכולים לשאול, כך נוצר אוצר מילים רחב, ואם הם רגישים השפה הצלילים והמקצב יהלכו עליהם קסם משלהם והם יאהבו לקרוא שירה גם בבגרותם.
ספר בניחוח ילדות, שלי לפחות, כשתל אביב עוד הייתה "עיר קטנה ולבנה, עם רוח ים וחוף זהב".
מומלץ בחום, להורים ולילדים.
[…] על סופגנייה שלא רצתה להתקשט והילדה שאהבה אותה. השני ילדג, על ילדה שמבלה בים, השלישי חור בספינה, על צוות מנצח של […]