מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים.
יש ספרים כמו "הדברים שאני רוצה", שנראים בהתחלה מתוקים להפליא, ספרים מצחיקים, רומנטיים ומהנים, אבל כמו "הדברים שאני רוצה" גם הם מסתירים בתוכם משהו אחר. משהו מר, אפל, וכואב. כמו עוגייה עם בצק מתוק שהמילוי בפנים מר. נזכרתי בעוגיות הירח מספריה של אמי טאן,"אשת אל המטבח", "חוג שמחת המזל" ועוד, שדמיינתי כממתק קסום במיוחד.
כשנסעתי לארה"ב, טיילתי בסן-פרנסיסקו וכל כך שמחתי לגלות ברובע הסיני באחת המסעדות בתפריט את "עוגיות הירח" המפורסמות, מיהרתי לנגוס בבצק הפריך וכל כך התאכזבתי לגלות שהן ממולאות לא באור ירח, אלא בשעועית אדומה מבושלת, משאירה לכם לדמיין את הטעם.
נזכרתי בעוגיות האלו עם קריאת הספר "המסע המוזר של מר דארדלי", שסיימתי לאחרונה. הכריכה הצבעונית, השם שהזכיר לי את "מסעותיי עם דודתי", הכתיבה השנונה והמשעשעת, המפגש בין הדמויות שנראה כמו תחילתה של קומדיה רומנטית, בחור צעיר וצעירה הגרים בשכנות ומעצבנים אחד את השני, כל זה לא הכין אותי לסיפור העצוב והקשה שמתגלה בספר.
אחת הסיבות לכך שהספר הוא כל כך משעשע הוא השפה של ג'אן, מורה הדרך והמתרגם שהם מוצאים באיסטנבול. המתרגמת מיכל אסייג הצליחה במשימה הלא פשוטה, להעביר את השפה הקלוקלת והיצירתית להפליא של ג'אן לעברית.
שמה של הגיבורה אליס ומשהו בסגנון הכתיבה של הספר הזכיר לי גם את "אליס בארץ הפלאות" גם אליס בספר יוצאת למסע מוזר כשמר דאדלי הוא כנראה השפן הלבן שמניע את העלילה.
העיתונאית עלית קרפ מציינת בביקורת על הספר ב"הארץ", כי מה שהופך אותו לדעתה לרב – מכר (יותר בצרפת, פחות בישראל) הוא ההתכתבות שלו עם יצירות מופת. אני נזכרתי גם ב"הבושם" הנפלא והאפל של פטריק זיסקינד שגיבורו הוא רוקח בשמים המחפש לרקוח את ריחה של נערה.
אליס גם היא מה שמכונה "אף", והיא אוהבת לרקוח בשמים כמו גיבורו של "הבושם", בניגוד אליו היא מבקשת ללכוד ריח של מקום, מהות של עיר, במקרה זה איסטנבול אליה היא מגיע בעקבות מגדת עתידות המספרת לה שהיא לא נולדה במקום שהיא חושבת שהיא נולדה, אנגלייה.
היא ומר דארדלי השכן יוצאים לאיסטנבול בעקבות המפגש עם מגדת העתידות ושם באמת מתגלה לאליס סיפור חייה האמיתי. שמחבר אותה לעברה וסוף סוף מתגלה לה המקור לסיוטים התוקפים אותה מדי לילה.
גם המתיקות שבשכחה הוא מין ספר שכזה, הוא מתחיל במאפייה, ולאט לאט פורש בפנינו סיפור עצוב של ארבע דורות של נשים, כל אחת והטעויות שעשתה בחייה. הסבתא רבא שסובלת משיטיון מבקשת מנכדתה באחר מרגעיה הצלולים שתיסע לפריז לגלות מה קרה לרשימה של אנשים שנכדתה לא שמעה עליהם מעולם, גם היא יוצאת למסע שמפגיש אותה עם פרק אפל וכואב בעברה של סבתה שהיא לא ידעה עליו.
ודרך הידיעה הזו מתפענחים לה חיי סבתה, אמה ושלה, חיים של נשים שלא מצליחות לאהוב באמת, גם את היקרים להם ביותר. גם פה יש סיפור אהבה, אבל אני נשארתי דווקא עם הזיכרונות העצובים, ולא הפסקתי לחשוב על סבתא שלי שאיבדה בשואה את אמה, ארבעת אחיותיה על בעליהם וילדיהם הקטנים ולדעתי כמו סבתא של הגיבורה בספר, משהו בה קפא לעולם.
"מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים", הוא רומן מכתבים תקופתי. הגיבורה היא עיתונאית מלונדון שפרסמה קטעים משעשעים בתקופת מלחמת העולם השנייה, והיא מתכתבת עם חובב קריאה החי באי גרנזי, אחד מאיי התעלה האנגלית.
גם פה ספר שמתחיל כרומן מכתבים שנון ומשעשע, מוביל למסע הנוגע בתקופת הכיבוש הגרמני של האיים ופתח לפחות בפני פן של המלחמה שלא הכרתי. שוב נחשפים למעשי אכזריות ואיתם גם לטוב לב וחמלה, שמשמשים תמיד בערבוביה בתקופות אלו.
ממליצה בחום על שלושתם:
המסע המוזר של מר דאלדרי,מארק לוי, תרגמה מצרפתית: מיכל אסייג. הוצאת ידיעות ספרים
המתיקות שבשכחה, קריסטין הרמל , הוצאת הכורסא ומשכל, תרגום: ניצה פלד
מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים מרי אן שייפר ואנני בארוז. מאנגלית: יעל אכמון. הוצאת מטר וזמורה ביתן
לקריאה נוספת על ספרים: מועדון הקוראות של סלונה.