כמו שהבטחתי פוסט שלישי ואחרון לספרים המומלצים בהוצאת תמיר-סנדיק, חוט של כסף. מחר אעלה פוסט על ספרים מומלצים בזב"מ, יש למה לחכות.
זה לא סוד שאני מכורה לפנטזיה, ואחד מהספרים האהובים עליי בז'אנר הוא עקורה, מאת נעמי נוביק שיצא בהוצאת נובה בתרגומה המעולה של יעל אכמון, המלצתי עליו בפוסט בו בחרתי אותו כספר הפנטזיה האהוב עליי לשנת 2017.
עיצוב העטיפה: אור רוזנשטיין.
לכן כל כך שמחתי לשמוע שהוצאת תמיר-סנדיק הוציאה את חוט של כסף של נעמי נוביק שוב בתרגומה של יעל אכמון.
האיור המקסים של העטיפה הוא של רמי טל המוכשר.
*
זהו ספר בשל ומורכב מאוד, קראתי אותו פעמיים ברצף ואהבתי מאוד.
חוט של כסף מבוסס על אגדה עממית המוכרת בארץ כעוץ לי גוץ לי, את השם הזה טבע אברהם שלונסקי כשעיבד את האגדה של האחים גרים למחזה, פירוש השם תן לי עצה, גמד. המחזה עובד למחזמר והפך להצלחה מסחררת, אני אהבתי אותו כילדה, ולפני כחמש עשרה שנה לקחתי את מיכאל שלי לצפות בו. כילדה קראתי ואהבתי מאוד גם את הספר של אברהם שלונסקי. יוסי יזרעלי עיבד את הספר למחזמר מקסים ואת הלחנים הנפלאים הלחין דובי זלצר. לקריאה נוספת על האגדה ועל המחזה, ממליצה על המאמר של אלי אשד "הכישוף מארץ עוץ – 40 שנה לעוץ לי גוץ לי."
מעניין שבספר הקודם שהמלצתי עליו ושיצא אף הוא בתמיר סנדיק, שריקה באפלה מוזכרת גם האגדה הזו. שם האם מרדימה את התינוקת הבוכה שלה ברכבת, ובאחת הנסיעות מופיע לפניה איש ושואל לשמה של התינוקת. לאחר שהיא עונה לו הוא אומר לה, תקראי לה לאנה. והאם אכן קוראת לה כך. בדמיונה היא רואה את האיש כעוץ לי גוץ לי וחושבת שאם תענה לבקשתו תבטיח כך את שלומה של ילדתה.לאחר שהילדה נעלמת היא חוששת שאולי לא עמדה בתנאים.
בעוד ספר פנטזיה שאהבתי, ליל כל המכשפות, הגיבורה מבקשת מהאלה, דיאנה, להציל את אהובה, האלה שואלת אותה, מה תתני לי בתמורה? והיא עונה לה "כל מה שתרצי". לא יכולתי שלא לחשוב על עוץ לי גוץ לי ושאולי היא הבטיחה לה יותר משתוכל או שתרצה לקיים.
*
נחזור לחוט של כסף – הגיבורה הראשית, מרים היא בת למשפחת מלווים בריבית יהודייה. היא נאלצת לתפוס את מקומו של אביה, שאינו איש עסקים מוצלח במיוחד. לה לעומת זאת יש חוש עסקי מצוין אותו ירשה מסבה, אב אמה. באחת הנסיעות שלהן מהכפר הקטן והעלוב אל ביתו של הסב בעיר הגדולה, היא מתגאה בעיניי אמה שהיא יכולה להפוך כסף לזהב. מי שבקיא במיתוסים כבר יודע שהאלים לא אוהבים כשבני האדם מפתחים היבריס, גאווה. וכמו בסיפורו של איקרוס גם פה זה לא נגמר טוב.
נזכרתי גם במידאס המלך המיתולוגי שהפך במגעו כל דבר לזהב, עד שלא יכול היה לאכול או לשתות כי כל דבר שנגע בו היה לזהב, הוא נגע בטעות בבתו והפך אותה לחרדתו לפסל מוזהב. מידאס ביקש להסיר את המתת ואכן הוא טבל במימי הנהר והברכה או הקללה הוסרה ממנו.
כאן שומע אותה מלך החורף, מלך הסטרקים שהם יצורים שלא מהעולם הזה. הם אוהבי חורף, וכל החיות הלבנות שביער שייכות להם, הדבר האהוב עליהם הוא זהב.
וכך הוא נגלה בפני מרים ומצווה עליה שלוש פעמים להפוך עבורו כסף לזהב. מובן שגם פה היא מקבלת בתמורה משהו שהיא לא רוצה, ולאחר שהצליחה הוא הופך אותה למלכתו ותולש אותה מחייה, מארצה וממשפחתה.
סיפורה משתלב בסיפורן של עוד שתי נשים אמיצות, אירנה, נסיכה שאינה אהובה על ידי אביה, עד שהיא מעוררת את תשוקתו של הצאר, ובסיפורה של ונדה המשרתת מהכפר שהופכת לאישה מרשימה וחזקה.
הספר פותח בסיפור האמיתי על בת הטוחן, והוא יפה הרבה פחות מהאגדה.
זה למעשה סיפור על התחמקות מתשלום חובות, ובזה למעשה עוסק הספר. הכפריים הנוצריים בכפר של מרים, מתחמקים מלהחזיר לאביה רך הלב את החוב שהם חבים לו, מה שמדרדר את משפחה לרעב. מרים מבינה שמי שמרחם על אכזריים סופו להיות אכזר לרחמנים ויוצאת לגבות את החוב במקומו. יהודים פעמים רבות לא הורשו להחזיק באדמות, ואילו הנצרות אסרה על מאמינה להלוות בריבית, ולכן זה היה מקצוע יהודי נפוץ. עוד ייצוג מוכר הוא שיילוק המלווה בריבית היהודי ממחזהו המפורסם של שייקספיר, הסוחר מוונציה. שיילוק מחתים את אנטוניו, על כתב ערבות שאם לא ישלם את חובו במועד, ייאלץ לשלם את החוב בליטרת בשר מבשרו.
מרים מבינה שעליה לנהוג באכזריות, "מלווה בריבית מוצלחת חייבת להיות אכזרית." אמה ואביה לא אוהבים את המצב החדש שנוצר חוששים בדיוק מכך. אמה אומרת לה שהיא מצטערת ומרים הכועסת משיבה לה: "מצטערת? אמרתי. "שבמקום שיהיה לך קר, חם לך? שאת עשירה וחיה בנוח? שיש לך בת שיודעת להפוך כסף לזהב?".
הסיפור מסופר מכמה נקודות מבט. הוא נע בין מרים, ונדה ועם התקדמות העלילה הוא מסופר מקולות ומדמויות נוספים.
הסיפור חשוב יותר מהגיבורים. מבנה זה שהוא פופולרי מאוד לאחרונה, מקשה לפעמים על ההזדהות. אהבתי יותר את האחידות שבעקורה שמסופר מפי הגיבורה.
כשהסטאריק מופיע ומוסר למרים ארנק כסף כדי שתהפוך אותו לזהב, היא אינה מוכנה לוותר על הזהב שהרוויחה ולמסור לו אותו. היא מחליטה שהיא תרוויח את הכסף.
"לא," עניתי, לאוזני הסטאריק ביער לא פחות מאשר לאוזניה. "לא אני לא אתן להם שום דבר. הם רוצים שכסף יהפוך לזהב, אז זה מה שאעשה".
בהמשך אנו פוגשים את בת הדוכס, אירנה, בתו הלא אהובה של אביה, שירשה מעט דם סטאריק מאמה. גם היא בהתחלה קורבן של נסיבות אומללות, אך כמו מרים וונדה היא בוחרת לקחת את נסיבות חייה בידה לשנות אותן.
גם בחוט של כסף כמו בעקורה העולם הוא סלאבי ופה הקור הוא דמות בספר. בגלל הסטאריק העולם הופך לקפוא יותר ויותר, החורפים והשלג הופכים לקשים יותר ויותר והתבואה נעלמת. החורף מביא איתו רעב ועוני.
מרים, ונדה ואירינה לא נלחמות רק למען עצמן הן מבקשות להציל את הקהילות שמהן באו.
מרים לא רוצה להינשא לסטאריק יותר ממה שונדה רוצה להינשא למי שאביה מוכן למכור אותה, ואירינה לא רוצה להינשא לצאר שאמו הייתה מכשפה. כל אחת מהן מצליחה בדרך אחרת להתמרד נגד גורלה, ולברוא לעצמה חיים טובים יותר ממה שנראה היה שמיועד להן.
הגיבורות של נעמי נוביק הן נשים אמיצות, נדיבות ואוהבות. נשים חזקות המצוידות באומץ ובתושייה, בעזרתם הן מצליחות להציל את עצמן, את אהובי ליבן ואת הקהילות שלהן מהרס, ומצליחות להביא אותם לסוף הטוב, בלי להקריב את עצמן כקורבן.
גם מרים וגם אירינה נשואות למפלצת, עוד מיתוס מוכר, אך מצליחות בחוכמתן ובאהבתן להפוך את החיה לנסיך, למצוא לעצמן אהבה, ולהציל את הממלכה.
הן הופכות למלכות אמיתיות בזכות ולא בחסד, וכך מוצאות ויוצרות לעצמן את מקומן בעולם.