המתגייס, שעוד מעט יהיה המשתחרר, יוצא לחופשה אחרונה לפני השחרור ולשמחתי רוצה לבלות אותה איתנו – עם הוריו הלא צעירים ביוון.

אני חולמת על יוון שנים, עוד מימי ילדותי שבהם קראתי את סיפורי המיתולוגיה היוונית, דרך לימודי היסטוריה יוונית והשפה. ואיכשהו לא הייתי עדיין שם. השנה נסעתי עם חברה יקרה, לי את, שהכרתי דרך אהבה משותפת לספרים ברשת, לאתונה. היה נהדר ואת החופשה עם החייל אנחנו רוצים לבלות באי יווני.

אותי כמובן מעניינים הספרים לחופשה, ורציתי להמליץ על שלושה ספרי מתח טובים שממש אהבתי. אם בספרי טיסה הכוונה לספרים קריאים, קולחים שקשה להפסיק את הקריאה בהם אז אלו ממש מתאימים – וכבונוס יש להם גם מה להגיד.

אני כבר מדמיינת את עצמי, במטוס ועל האי, ליד הים עם ספר, אבל זה גם יעבוד מצוין ליד הברכה השכונתית או החוף המקומי.

והמשמח ביותר – חברה העלתה תמונה של חצב – הסתיו יגיע, ונחזור לקרוא ספרים, ליד התנור, מכורבלים בפוך. זה נשמע כמו מדע בדיוני באוגוסט אבל החצבים יודעים הקיץ עומד להסתיים, מתישהו.

*

הספר הראשון שאני ממליצה עליו הוא של סופרת ישראלית, מה שתמיד משמח – ספר ביכורים, מורכב ובשל שאני ממש אשמח אם ייחשף לעוד קוראים ויהפוך לרב מכר.

שילה ענבר, כל הדברים היפים, עורכת, תמר ביאליק, כנרת, זמורה דביר, 1019

אני קיבלתי אותו מההוצאה, עם תיק אסיה, שעליו כבר כתבתי, בשניהם מככבות חוקרות, אך יש ביניהן הבדלים רבים.

ליה גרין, גיבורת כל הדברים היפים, פרשה מהפרקליטות, והחליטה להיעלם. כדי להתפרנס היא פתחה פאב אירי בחור בגליל. שהעלה בדמיוני אזורים מרוחקים ושכוחי אל באירלנד או סקוטלנד. היא קיוותה, שאף אחד לא ימצא אותה, ושהיא תוכל לחיות מיום ליום, לשכוח, להישכח ולשתות. היא הזכירה לי כלב פגוע שמחפש מקום מרוחק ללקק את הפצעים.

היא קיוותה שהפרשה שהעסיקה את המדינה – היעלמותה של הילדה מאי לחיאני ממלון בצפון, שהרסה לה ולשותפיה את החיים – תישכח, ותיעלם מהעין הציבורית, עם היעלמותה.

*

אלא שכמו בספר השתיקה המצוין, ספר מתח שהמלצתי עליו והנוגע גם הוא בהעלמות של ילדות, לאחר שנתיים נעלמת משם שוב ילדה באותו יום בדיוק. האם זו באמת היעלמות או שלמישהו יש אינטרס, כמו בהשתיקה, להחזיר את הפרשה לעין הציבורית?

וכך התוכנית של ליה מתנפצת לרסיסים, כל העולם מחפש אותה למרות רצונה, המשטרה שחושדת בה, וכן הבלש מנו, שהיה שותף לחקירה הקודמת, ופרש גם הוא בעקבותיה מהמשטרה.

ליה נאלצת לצאת מהמחבוא – ועם מנו לצלול מחדש לחקירה, לטהר את שמה ולהציל הפעם את הילדה.

*

אני קראתי אותו ללא ידע קודם – וכמובן נזכרתי בפרשת הילדה במזוודה של רוז פיזם. גם העטיפה מרמזת לכך. לאחר שסיימתי את חווית הקריאה, האפלה והדחוסה, שלא היה אפשר להינתק ממנה, נכנסתי לרשת לבדוק במי מדובר ואז גילית ששילה ענבר, היא לא רק סופרת ביכורים מוכשרת אלא לשעבר הממונה על התחום הפלילי בפרקליטות צפון, והייתה התובעת בתיק של תאיר ראדה.

היא יודעת משהו על משפט בעל פרופיל ציבורי גבוה, תיאוריית קונספירציה, אלימות רשת ואיומים על חייה.

כמו בתבנית הקלאסית נאלצת הגיבורה המיוסרת לשוב לזירת הפשע והפעם לפצח את התעלומה, להציל את הילדה – ובדרך להציל את עצמה ואת חייה. אל התבנית השחוקה הזו, מצליחה ענבר לצקת תוכן חדש. הסביבה הגברית והאפלה שבה גרה ליה, היא ארץ ישראל אחרת, קשה, מחוספסת, גברית מאוד שהזכירה לי את כתיבתה של איילת שמיר ואת ספריה החזקים שגם הם מתרחשים בפריפריה ויש בהם אלימות גברית, פסנתר בחורף והמיטה שאתה מציע בעצמך.

ליה חיה בעולם אלים מאוד, כוחני ומלא באינטרסים, משטרה, עיתונות, הון שלטון, היא מפסידה במשפט, מאבדת את אהובה למחלה, ומחליטה לברוח מהכול – אבל השדים הפנימיים עדיין מענים אותה, ועכשיו יש לה הזדמנות להתמודד איתם בשנית ואולי לנצח.

כל פרק נפתח כמו בתסריט ביום ובתאריך, ליה מחכה למשלוח חביות גינס, היא נאמנה מאוד לששת לקוחותיה הקבועים, היא חיה לפי שעון גריניץ' במעין אירלנד מדומה. השוטרים הבאים לחקור אותה ובעצם לעדכן אותה בפרשה, מוציאים אותה מתרדמת החורף – ומכאן מתפתח כדור שלג שאי אפשר שלא להיסחף אחריו.

לא מעט גופים זוכים כאן לביקורת – המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט, התקשורת, הרשתות החברתיות – מעבר לגיבורה הנהדרת, ולעלילה המרתקת יש כאן אמירה על החיים שלנו כאן, מה שלא מפריע לספר להיות סוחף, מרתק, מרגש ומפתיע ועם גיבורה שממש אשמח לקרוא עליה שוב.

ספר לטיסות בינוניות – אירופה המערבית.

*

המקום הסודי, טארה פרנץ' תרגום: דורית בריל פולק, מודן, 2019

עוד גיבורה שאהבתי היא אנטואנט קונווי, הצעירה והקשוחה, אין לה כל כך בררה אלא להתנהג ככה – בעולם גברי ושובניסטי, כמו במחלקת הרצח שבה היא עובדת. גם פה יש פרשת רצח של נער – כריס הרפר בן השש עשרה – שהיה תלמיד בפנימייה יוקרתית. אחת הילדות שהייתה מעורבת בחקירה, הולי, חוזרת כעבור שנה עם רמז אותו היא מוסרת לבלש שתחקר אותה אז, סטיבן מוראן. זוהי תמונה של כריס עם הכיתוב – אני יודעת מי הרג אותו. התמונה נתלתה בלוח מודעות אנונימי בפנימייה – שנקרא כשם הספר רב המשמעויות – "המקום הסודי".

סטיבן מזהה פה הזדמנות לקידום, ופונה לחוקרת הרצח הקשוחה והמוערכת, שגם לה יש סיבה לרצות לפענח את התיק שכבר נראה היה כחסר תקווה.

טאנה פרנץ' היא סופרת מיומנת – בספר זה אנחנו נכנסים איתה לתוך העולם הסבוך של בני ובעיקר בנות נוער החיוים בפנימייה יוקרתית. זה מיקום מצוין לספר מתח, עולם סגור, עם משמעת וכללים ברורים כשמתחת לפני השטח רוחש עולם מקביל של חבורות, אהבות, וסודות.

ארבעת הגיבורות, מקימות מעין חבורה סודית, הן מוצאות בחברות שלהן הרבה כוח, שמוביל אותן גם להתנסות בתחומי הנסתר והכישוף. כשמשהו חיצוני מאיים לפגוע בחברות, הדברים מסתבכים.

לספר כמה קולות – של סטיוון שמת כבר להיות חוקר אמיתי  ואנו שומעים את הסיפור מנקודת מבטו, ושל חבורת הבנות, הולי, סלינה, בקה וג'וליה, מבט מרוחק יותר, חיצוני של גוף שלישי.

לספר גם מסגרת זמן תחומה – החוקרים מסתובבים בפנימייה למורת רוחה של המנהלת הקפדנית, ושל שוטר לשעבר שביתו הולי היא אחת מהנערות – יש להם יום אחד בלבד לגלות מה קרה ומי רצח את כריס? נער הזהב שנראה שאיש לא רצה במותו.

שוב ספר מתח מצוין – שגם לו יש משהו להגיד על פערי המעמדות, על הורות, חברות וכוחה – ובעיקר על משמעות ההתבגרות של בנות. נושא שלא מטופל מספיק ומטופל פה מצוין. ספר עב כרס שאי אפשר להפסיק לקרוא.

ספר לטיסה ארוכה  – ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ועוד… תמיד אפשר להמשיך בחופשה.

*

והשלישי – עוד ספר שיש לו מה להגיד על כוחם של חברויות ושל סודות ושקרים – שוב סופרת מתח מפורסמת, רות וייר העוסק גם הוא בחברות בין בנות ומה קורה לה כשהן מתבגרות.

משחק השקרים, רות וייר, תרגום: דורית בריל פולק, מודן, 2019

 

• הערה לגבי העטיפה, יכול להיות נחמד ויצירתי להכניס גם את הפנים של הנערה לתמונה, אפשר לכתוב פוסט אם לא סדרה, על עטיפות ספרים שבהן מופיעה אישה נטולת פנים. לא ראיתי עטיפות כאלה עם גברים, שוב הופכים אותנו לגוף לא מזוהה, ועוד בספר על כוחן של נשים. מה יהיה? תהיו קצת יותר יצירתיים, תכניסו גם את הראש שלנו לתמונה.

כשהייתי בצבא שירתי כמשקית חינוך וידיעת הארץ, אז קראו לזה חוויה, בבסיס אדוריים, שהיה אז בית הספר להנדסה קרבית, בדרום הר חברון.

הגעתי להר טרשים קירח, עליו מפוזרים באופן אקראי כמה מבנים רובם קרוונים, במקום הזה הייתי אמורה להעביר את השנה ומשהו שנשארו מהשרות שלי. בסיס גדול, עם מפקד קשוח ומשמעת צבאית. אני חושבת שבלי החבורה שיצרנו לנו כחמש חיילות שהגיעו כל אחת ממקום אחר ומרקע שונה – שתי קיבוצניקיות, דתייה מתל אביב, חיילת בודדת ואני מרמת השרון, אין סיכוי שהייתי מצליחה לעבור את התקופה הזאת.

 

מימין:  דפנה משקית חוויה, גילי פקידת השלישות מעין גדי, יושבת יעל שהייתה איתי בקורס חויה, יושבת עליה אני עם עדשות, ומשמאל יעל אז זהבי, משקית הת"ש – השלישות באדוריים לפני שלושים וחמש שנה.

היינו הכול זו עבור זו, נשארנו שבתות יחד, ביקרנו זו אצל זו בחופשים, ושטפנו כלים בתורנויות המטבח. הצלחנו לייצר מעגל אינטימי ותומך, במסגרת גברית, היררכית ונוקשה. עברנו המון יחד – אני בתמימותי חשבתי שנישאר ככה לתמיד – אבל החיים כמו החיים הפרידו בינינו. כך שהתחברתי מאוד לספר, גם חבורת הנערות שבספר, חושבות שיישארו בקשר לנצח, ובניגוד לחברות שלי באמת שומרות עליו.

גם ביניהן, כמו בחבורת הנערות במקום הסודי מחברים קורים של סודות ושקרים שהופכים לשרשראות כבדות משקל, כשגופה שנעלמה לפני עשרים שנה מתגלה לפתע.

הספר נפתח כשכל אחת מהחברות מקבלת הודעה עם בקשה לעזרה מקייט, היחידה שנשארה לגור ליד הפנימייה בבית ילדותה, שם התגוררה עם אביה הצייר שהיה מורה בפנימייה ועם אחיה למחצה. האב נעלם בנסיבות מסתוריות.

אנחנו שומעים את הסיפור דרך קולה של אייזה ולד שלה תינוקת קטנה, עדיין יונקת שהופכת אף היא לדמות בסיפור. מזמן לא קראתי תיאור כל כך יפה ואמיתי, של מה זה להיות צמודה לתינוקת. היא לוקחת אותה לכל מקום, כולל למקומות שעדיף לא להגיע אליהם.

החזרה לזירת הפשע מאירה מחדש אירועים, והעבר פתאום נגלה באור חדש. גם פה לומדים על כוחה ועל טיבה של חברות, בעיקר בקרב נערות ההופכות לנשים, ומה קורה למקום שלה כשלכל אחת מהגיבורות יש משפחה, חיים ומחויבות נוספות, שהחברות מכבידה עליהן.

ספר מתח מצוין, על שקרים, סודות וחברות. ועל להיות נערה ואישה בעולם, הבטחתי לכם מתח עם ערך מוסף.

לטיסה קצרה, יוון, רומניה, איטליה ולעוד כמה ימים ליד הברכה.

*

שלושת הספרים נכתבו על ידי נשים, ועוסקים במקומן של נשים בעולם.  בעולם גברי ואלים כמו שני הראשונים, ובכוחה של חברות בעיקר בין נערות ונשים בשניים האחרונים. ספרי מתח שיש להם גם מה להגיד.

כיף לקריאה במטוס, על שפת הברכה, וגם מתחת לפוך בחורף כשיגיע.

*

חופשה נעימה. אני נוסעת לרומניה עוד שבוע, עוד לא בחרתי ספרים.