ברוח הזמנים האלה לאחר הפגנת הנשים הגדולה, קיבלתי בדיוק לחנוכה ספר לילדים ולילדות עם מסר נפלא – השמיעי את קולך.
הוא הגיע עם השיר הנהדר של בנות הנוער העובד והלומד של בנות יהודיות וערביות ששרות בשתי שפות – אל יחדל קולך.
[youtube BBACMJrp4uc nolink]
הספר: אל תגנבו לי את התור, מאת עודה בשאראת, איורים: בתיה קולטון, כתר 2018
הספר יצא לאור במסגרת סדרה חדשה בשם מתחילים לקרוא, אפשר להקריא אותו לילדים שעדיין לא יודעים לקרוא, לקרוא עם ילדים המתחילים לקרוא, ממה שאני זוכרת ממיכאל עד חנוכה פחות או יותר ילדים משתלטים על הקריאה, וכמובן ילדים שכבר קוראים ישמחו לקרוא אותו לבד.
עודה בשאראת הוא סופר, תושב הכפר יפיע, זהו ספרו הראשון לילדים, בתיה קולטון היא מאיירת מוכרת עטורת פרסים.
מראיון שראיתי איתו שערך ירון לונדון סיפר בשאראת שהספר נכתב בהשראת בתו חלא, שחזרה יום אחד עצובה וכועסת הביתה כי אף אחד לא הקשיב לה במכולת וכל המבוגרים גנבו לה את התור.
חלא החרוצה רוצה להשתתף בחיי הבית ומציעה שתכין לעצמה כריך בבוקר, אביה חושב שהיא עדיין קטנה אבל אמה דווקא מעודדת את העצמאות שלה, ומציעה שגם תלך בבוקר למכולת לקנות את המצרכים. חלא הגיעה בשמחה לחנות אך כשהגיע תורה בן דודה סמיר עקף אותה.
היא מתיאשת ומחליטה לא ללכת, אבא כמובן תומך אבל אמה שוב מעודדת אותה לא להתייאש ולהשמיע את הקול שלה.
לאחר ששוב עוקפים אותה חלא חושבת על פתרון לא אלים, ומחליטה על הפגנה. היא מארגנת את חבריה ובדרך הם לומדים שיעור על דמוקרטיה, הקשבה, הסברה, שיתוף פעולה וחלוקת אחריות.
אהבתי מאוד את הספר שמתוך סיפור קטן לכאורה מציג עולם שלם. ילדה שמרגישה שלא רואים אותה ולא שומעים אותה, אבא מגונן, אמא מעודדת. קבלת אחריות ונקיטת פעולה המביאה לשינוי.
אין ספק שעוד נשמע על חלא, מקווה שתיהפך לפעילה פוליטית וחברתית, אנחנו צריכות עוד ילדות כמוה.
ספר נוסף בסדרה זו הוא:
הבנר, מאת פטרישיה מקלקלן, תרגום: גליה אלוני דגן, איורים: מרק בטוון, כתר, 2018
שם הסופרת נראה לי מוכר, ואכן צדקתי היא כתבה את אחד מספרי הילדים שקראתי, שיצא גם הוא בסדרת ראשית קריאה בעם עובד, וזכה לשמחתי להוצאה מחודשת.
שמו הוא, שרה גבוהה ופשוטה, והוא מספר על אב ושני ילדים שאבדו את אמם וקיבלו את שרה, גבוהה ופשוטה כדבריה
אַבָּא פִּרְסֵם מוֹדָעָה בָּעִתּוֹן – "דְּרוּשָׁה עֶזְרָה!"
אַתָּה מִתְכַּוֵּן לִמְנַהֶלֶת מֶשֶׁק בַּיִת? שָׁאַלְתִּי.
לֹא, אָמַר אַבָּא, אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְאִשָּׁה.
אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְאִמָּא?
גַּם זֶה, אָמַר אַבָּא.
וְאָז, הִגִּיעַ מִכְתָּב מִשָּׂרָה, שֶׁגָּרָה בִּמְדִינַת מֵיין וְאוֹהֶבֶת אֶת הַיָּם.
אָחִי כָּלֵב וַאֲנִי כָּתַבְנוּ לָהּ מִכְתַּב תְּשׁוּבָה וְהִיא עָנְתָה לָנוּ, וְסִפְּרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֲתוּלָה. וּבָאָבִיב בָּאָה אֵלֵינוּ שָׂרָה עַצְמָהּ, פְּשׁוּטָה וּגְבוֹהָה. הִיא בָּאָה לְחֹדֶשׁ, רַק לִרְאוֹת אֵיךְ זֶה וַאֲנַחְנוּ הִתְפַּלַּלְנוּ שֶׁהִיא תֹּאהַב אוֹתָנוּ וְתִרְצֶה לְהִשָּׁאֵר.
אַהֲבָה, גַּעְגוּעִים, תִּקְוָה וְרֹךְ, הֵם הֶחֳמָרִים מֵהֶם אָרְגָה הַסּוֹפֶרֶת הָאֲמֵרִיקָנִית פַּטְרִישְׁיָה מֶקְלַקְלַן אֶת עֲלִילַת הַסֵּפֶר, הַמְבֻסֶּסֶת עַל מִקְרֶה אֲמִתִּי בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ.
הַסֵּפֶר זָכָה בְּעִטּוּר נְיוּבֶּרִי הָאֲמֶרִיקָנִי לְסִפְרוּת יְלָדִים.
הבנר, מאת פטרישיה מקלקלן, תרגום: גליה אלוני דגן, איורים: מרק בטוון, כתר, 2018
בספר זה, הבנר הגיבורה היא ניקי, ילדה שיום אחד מופיע בביתה דוד אברטון ובידו הפתעה – כלב חום וגדול בשם הבנר.
לספר הקדשה מצחיקה – לזכרו של השכן שלי הבנר, כלב מתוק וגנב ש"לקח בהשאלה" את הצעצועים של הכלבים שלי, חייו היו מלאים, וכך גם סלסלת הצעצועים שלו.
ניקי והבנר הופכים לחברים והוא הולך איתה לבית הספר. להבנר יש אופי ורצונות משלו שמתגלים במהלך חגיגת יום ההולדת שלו. אני יכולה להגיד שגם אנחנו חגגנו לפנדה החתול שלנו מסיבת יום הולדת, עם מתנות והכול.
הבנר רוצה חגיגה רועשת עם החברים שלו ומקבל אותה, ובהמשך הוא מצרף עוד חברה למשפחה.
ספר חמוד, עם איורים צבעוניים נהדרים על כוחה של חברות.
ספרים יכולים להתוות לנו דרך ולשנות את עולמנו, וספרים טובים עושים זאת ומביאים עוד אור אל החושך.