אני ובית ספר לא כל כך מסתדרים
פרויקט הילקוטים תפס אותי לא מוכנה, או שזה הגיל או משהו שהדחקתי, אני לא זוכרת כמעט כלום מכיתה א, ובטח שלא מהיום הראשון. קראתי בקנאה ובתדהמה את התיאורים המפורטים עד רמת צבע הילקוט ומה היה בסנדוויץ'. כלום. לעומת זאת אני זוכרת מצוין את ימיו הראשונים של הבן יקיר לי בכיתה א. הוא לא ממש אהב
הנערה שלמדה לצוד עם בזים
ומה המתבגרים שלכם קוראים בחופש? הבלוג מתחדש במדור חדש, "יומן קריאה", אחיו הגדול של "מה אספר לילד?", המלצות קריאה לנוער והפעם: "הזמן השבור", ספרה הראשון של סופרת הפנטסיה הישראלית, אריאלה בנקיר
ילד לא שוכחים
אני לא יודעת למה פתאום כולם נהיו סלחנים, מבינים ומכילים. פתאום לכולם זה יכול לקרות, והוא כבר קיבל את העונש שלו, מה זה הקלות הזאת שבה נסלח מוות של ילד, תינוק, ולא הוא לא קיבל את העונש, קודם כל יש פה ילד שאיבד את חייו, ומשפחה שלמה שאיבדה את בנה. ויש לי תהייה, אם אלו