למה לכולם יש ולי לא?
פוסט קצת מתבכיין, על מה שיש ומה שאין
איך התחלתי לקרוא?
נולדתי כקוראת ומהרגע שיכולתי ביקשתי שילמדו אותי לקרוא. אחותי הגדולה כבר למדה לקרוא בכיתה א' ואחד הזיכרונות הראשונים והנעימים שלי הוא שאבא מלמד אותי לקרוא מתוך "דנה נמה דנה קמה". זה די מוזר כשאני חושבת על זה כי תמיד הייתי יותר קרובה לאמא והיא גם הייתה מורה. אבל זה מה שאני זוכרת, את אבא מלמד
ההטרדה המינית שלי
לילה, לפני כשלושים שנה, אני בת 19 בערך, חיילת. נוסעת חזרה עם נהג מהבסיס לאחר סיור מוקדם לפני טיול. הייתי משק"ית חוו"יה, חינוך וידיעת הארץ, בוא נגיד שהייתי יותר חינוך מידיעת הארץ, הרעיון להוביל אחרי, עם חוש הניווט המזעזע שלי, חיילים הבעית אותי. לשמחתי הסכים מפקד הבסיס שאסע עם רכב ואחד הנהגים לסיור מוקדם, נדמה