אחד קלאסי ואחד חדש – המלצה על שני ספרי מתח

פסח מתקרב ולכבוד החג, המתנות והחופש, רציתי להמליץ על שני ספרי מתח שקראתי ואהבתי. כעורכת ספרים, ערכתי תרגום של ספרי מתח רבים וטובים ביניהם פרנסין, לכודים, והאחרון שבהם קיפאון עמוק כולם יצאו בהוצאת דני ספרים. כעורכת ספרותית, וכמלווה סופרים בתהליך הכתיבה, אשמח לקבל לעריכה וללוות סופרי מתח.

ועכשיו לספרים, הראשון הוותיק, המוכר והאהוב:

מוות על הנילוס, אגתה כריסטי, תרגום: מיכל אלפון, עם עובד מרץ 2019

את אגתה כריסטי אין צורך להציג, היא סופרת מתח ומחזאית בריטית ידועה, בבית שלי היו ספרים שלה באנגלית, ולמרות שקראתי כילדה ספרים למבוגרים, אנגלית לא קראתי. וכך בעצם הפעם הראשונה שבה קראתי ספר של סופרת זו, אותה הכרתי מסרטים וממחזות, הייתה עם הספר החדש שלה שיצא במסגרת סדרת תרגומים מחודשת בהוצאת עם עובד. וסוף סוף הבנתי עד כמה היא נפלאה, יש סופרים שעוברים בגדול את מרחק הזמנים ואין ספק שגם התרגום העדכני והמשובח של מיכל אלפון תרם להנאה שלי מהקריאה.

 תעלומה: מי רצח את לינט רידג'וֵויי היפהפייה?

 בספינת טיולים מפוארת על נהר הנילוס על רקע עתיקות מצריים, אנחנו פוגשים בדמויות שהיכרנו כבר קודם. דווקא באתר היוקרתי הזה שבמקרה נמצא שם הבלש פוארו, מתבצע רצח. ולא סתם רצח אלא של לינט רידג'ווי היפיפיה והעשירה שנמצאת עם בעלה במסע ירח הדבש שלהם. כמיטב המסורת של אגתה כריסטי כמעט לכולם על הספינה יש מניע לרצח, משולש אוהבים, ירושת ענק ומזימות בין לאומיות, אך דבר לא ימנע מפוארו החד לפצח את התעלומה.

נהניתי מאוד מן הקריאה, מיכולת התיאור הנפלאה של אגתה כריסטי, ומדמותו הנהדרת של פוארו שלצד מוח חד שמחתי לגלות שיש לו גם לב רך ומלא חמלה.

מוות על הנילוס, תעלומה סוחפת על אהבה, קנאה ובגידה, הוא אחד מספריה הנודעים והאהובים של אגתה כריסטי, אשר עובּד לתאטרון, לקולנוע, לרדיו ואף לרומן גרפי.

וקצת גיא פינס – ב־2019 יֵצא לאקרנים עיבוד קולנועי חדש לספר בבימויו של קנת בראנה ובו תככב לא פחות מאשר גל גדות.

*

לשמחתי קראתי עוד ספר מתח, שהוא ספר ביכורים של סופרת ישראלית. בפוסט אחר שבו כתבתי על ספרי מתח, כתבתי שאנו אוהבים ספרי מתח כי הם עוזרים לנו להתמודד עם הפחדים ועם הכאוס שבעולם

 ולגלות שבסופו של דבר יש  בו סדר, הפושע נתפס ומשלם על עונשו. הדרך לפתרון התעלומה מאפשרת לסופר להגיד עוד כמה דברים על החברה.

תיק איה, נילי אסיא, עריכה: הילה בלום, זב"מ, 2019

לא היכרתי את נילי אסיא שזה ספרה הראשון ושמחתי לגלות שהוא יהיה הספר הראשון בסדרת החקירות של ליאורה דגני שכבר למדתי לחבב.

תעלומה – מה קרה לאיה בת ה-16 מתל אביב שיצאה בבוקר מביתה שבצפון תל אביב – ולא חזרה.

גם ליאורה דגני, שהייתה סטודנטית מצטיינת למשפטים ואביה לא מבין עד היום מה יש לבחורה כמוה לחפש במשטרה? "צריך בכלל בגרות כדי להתקבל לשם?", גם היא, כמוני,  אוהבת ספרי מתח, "שום דבר לא משתווה להרגשה הזו", לפתרון התעלומה. והיא כבר מספיק שנים במשטרה כדי לקבל את מה שמגיע לה לדעתה, את דרגת סגן הניצב.

ליאורה היא זו שמקבלת את תיק איה, תיק נעדר ממחלק הנוער. ויש לה לא מעט חשודים לחקור. את משפחתה של איה, הוריה נורית ועמוס, את השכנים טלי, המתוסכלת מנישואיה ומשוכנעת שבעלה איתן מחביא סוד, שכנים נוספים שאיה הייתה איתם בקשר, וכמובן את חבריה המתבגרים של איה, שחיים בעיקר ברשתות החברתיות.

היא מגלה שאיה חיה חיים שלמים שעליהם אין להוריה מושג, מוטיב חוזר בעוד ספר מתח מצוין שקראתי המקום הסודי. וגם בטרילוגיה של ליעד שהם לנוער. ובעוד ספר מצוין שקראתי ואכתוב עליו שריקה באפלה.

כולם עוסקים בהעלמויות או ברצח של בני נוער. נראה שהעולם הזה מסקרן את סופרי ספרי המתח שמן הסתם לחלקם מתבגרים משלהם. אולי הבלשים והחוקרים יצליחו לגלות עליהם משהו שהוריהם אינם יודעים. לא סתם יוצאים לא מעט ספרים שעוסקים בכך, עולמם של בני הנוער מאז הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות הפך לארץ בלתי נודעת עבור הורים רבים. ונראה שהם מרגישים שאין להם גישה אליו. לשמחתי החייל שלי כשהיה מתבגר, שיתף אותי בטקסט שכתבה לו חברה, טקסט לא קל, אובדני וקשה, ואני פניתי ליועצת בית הספר שלה. לפעמים הכתיבה היא גם קריאה לעזרה וחשוב לנסות לשמור על קשר טוב קרוב עם המתבגרים ולהיות עירניים לכל סימן מצוקה.

נורית אמה של איה, מרגישה שאיה השתנתה בזמן האחרון אך קשה לה להבין מה בדיוק קרה. אולי זה קשור לחברה החדשה שלה דנה. אל ליאורה החוקרת הראשית מצטרף גור, חוקר נוסף, והיחסים שלהם מתחממים ככל שהחקירה מתקדמת. זה שינוי מרענן שבמקום הבלש עם חיי הנישואים ההרוסים יש לנו הפעם גיבורה שוטרת, שחייה האהבה שלה, עד עכשיו, הם לא משהו לספר עליו להורים.

תוך כדי החקירה נחשפים סודות גם על חייה של איה וחבריה, המעורבים בדברים שלהורים אין מושג לגביהם, וגם על חיי השכנים. יש בספר עוד בוסריות מסוימת, וכמה מהתפרים עדיין רופפים, בעיקר בהסחת הדעת הגולמית במקצת, וגם ברקע לתעלומה, אבל אלא מחלות ילדות שאני מקווה שיפתרו בספרים הבאים. בניגוד לעיצוב העטיפה הצבעוני והמזמין של עם עובד לספרי אגתה כריסטי, העטיפה של תיק איה, אפורה ופחות מזמינה, וחבל.

עם זאת בסוף הכול מתחבר. אהבתי את דמותה של ליאורה ואשמח לקרוא עוד מעלילותיה, אני עדיין מתגעגעת לליזי בדיחי של שולמית לפיד, ואולי ליאורה הקשוחה יותר תהיה ליזי החדשה?

בפוסטים הבאים באתר שלי, וכאן בבלוג יהיו המלצות נוספות לספרי מתח ואחרים שקראתי. מוזמנים לבקר אצלי באתר – שלומית ליקה ספר משלך, ותקראו ספרים זו העצה הטובה ביותר שלי לכותבים.