בלי לבכות, בלי דמעות – מילים לזכרו של נתן דיאמנט
נתן היה איש אופטימי, היו בו אופטימיות ושמחת חיים שגם אירועי חיים קשים לא הצליחו לכבות. רציתי לספר עליו במילותיו שלו: טקסט מתחילת הספר, "והנה בבת אחת דמיוני חוזר לעבר מחוזות ילדותי. אל בלגיה, אל העיר הגדולה בריסל. עיר בירה ובה בניינים מפוארים, גנים מטופחים וככרות רחבות. כשנולדתי, ב-1938, כשנה לפני שהעולם הידרדר לשפיכות דמים
מאה של סודות – סודות הרומן ההיסטורי
דברים להשקה – מאה של סודות כשפתחתי בלוג בסלונה וחשבתי איך לקרוא עצמתי עיניים ומייד עלו בי שתי מילים "קוראת ספרים", ואכן כך קראתי לבלוג שעסק בספרים ובקריאה. בעקבותיו הגעתי לאחר לימודי היסטוריה, ללימודי עריכה בבית ברל, ומאז ערכתי בכעשר שנים יותר משמונים ספרים. כששואלים אותי מה אני אוהבת לקרוא אני עונה ספרים טובים, אבל
המלצות לשבוע הספר – תחנה אחרונה גן עדן
בימים אלו שלפעמים נראה שאולי כמו המדינה הצלבנית גם ימינו ספורים במרחב האסלאמי הזה, בכל זאת נראה שיש דברים שמייחדים אותנו, ואני מקווה שכמילות השיר הם לא ייגמרו לעולם. וקודם כול היצירה המופלאה ביותר שלנו השפה העברית והתרבות החילונית שקמה בה ובזכותה. הספרות, השירה, המוזיקה, התיאטרון, הפזמונים, העיתונים והבלוגים, הכתיבה ברשתות – העברית חיה ובועטת