יומה של מיס פטיגרו, זיכרונותיו של גנן אנגלי וספריית קיץ – שלושה ספרים מקסימים
הסתיו הגיע ואיתו מבול ספרים חדשים, ממליצה על שלושה ספרים מתורגמים שאהבתי. יומה של מיס פיטגרו מאת ויניפרד ווטסון, תורגם להפליא על ידי אורטל אריכא, יצא בסדרת זזה, בהוצאת הכורסא. יומה של מיס פטיגרו, הוא ספר מתוק ומשמח לב במיוחד, וגם עטיפתו משובבת לב. איור העטיפה: אורין שביט, עיצוב סטודיו האיש הירוק. זו מעין גרסה
למלא את הסדקים בזהב – על ספרה היפה של בלה שגיא – שבר ענף ירוק
"אני ירושלמית, נשואה ואמא לשלושה בנים. המפגש המתמיר בין כתיבה לבין טראומה מעסיק אותי הן ככותבת, הן כחוקרת והן בעבודתי הקלינית בטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה. במשך שנים אני מרגישה, מתבוננת ולומדת וכעת, בהתרגשות גדולה, גם כותבת, את יכולתה של הכתיבה להפוך למכל, למחסה ולמנוף לנפש, במסעה לשוב ולחיות, לספר את סיפורה, לחלום ולהיחלם, לצאת לאור". מתוך
המלצה נוספת לשבוע הספר – בייבי בלוז של מרים קוץ
לפני כשש שנים נפגשתי עם מרים קוץ והעליתי פוסט על ספרה על רקע רומנטי, שהיה קומדיה רומנטית מרירה מתוקה. כעת היא הוציאה ספר חדש, בייבי בלוז, המספר את סיפורה של שושלת נשית, סיפור שנפרש על פני שלושה דורות ושלוש יבשות. ושוב נפגשנו לשיחה. אהבתי מאוד את הספר, הרגשתי כאילו נכנסתי לעולם אחר מרתק מעין כמוהו,